ריבים בין אחים
ריבים בין אחים
ריבים בין אחים מערערים אותנו המון, ההורים
כל כך קשה לנו לשמוע אותם רבים
אנחנו ישר נחלצים עקב מחשבות מה זה אומר עלינו כהורים?
איזה מן קשר יהיה להם אם ככה הם רבים היום?
על מה יש להם לריב לעזאזל? מה חסר להם?
האם ככה הם גם יתנהלו בחברה בעתיד?
והתגובות האוטומטיות שלנו, לרוב יוצאות:
"תלמדו כבר להסתדר"
"הוא הרבה יותר קטן ממך, תוותרי לו"
"אולי תפסיקו לריב כבר?"
"תפסיק להציק לה היא בת"
"מצידי תשברו אחד לשני את הראש, לא מעניין אותי"
ואני בטוחה שיש עוד אמירות קבועות שזורמות בשצף ביומיום.
הלוואי והכל היה זורם, רגוע ועם הרמוניה
אבל בחיים כמו בחיים זה לא עובד ככה
ברגע שאנחנו מגדלים עוד אדם, יש לקחת בחשבון שאי הסכמה יכולה להתרחש
וזה לא התפקיד שלנו למנוע קשיים
אלא לקחת את הקשיים כהזדמנות ללמד את הילדים איך להתמודד עם קונפליקטים
זו המתנה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק להם.
הריבים של הילדים שלכם זו הזירה עבורם
להתאמן על משא ומתן, עמידה על דעתם, פתרון סכסוכים, בדיוק כמו שהייתם רוצים שיתמודדו בחוץ בריב עם חבר או חברה.
אני בטוחה שתוך כדי שאתם קוראים את זה
אתם מסכימים אבל באותה נשימה אתם גם לא יודעים
איך מפסיקים את האוטומט הזה
הרי ככה אנחנו גדלנו וככה אותנו חינכו
אבל מי אמר שזו הדרך הנכונה ואיך בכלל משנים דפוסים קבועים?
אז הנה העקרונות החשובים להתמודדות עם ריבי אחים:
- להתבונן, להירגע, לחשוב
התבוננו באירוע ואל תעשו דבר. אל תגיבו. בשלב זה יש לכם הזדמנות לשנות את דפוס התגובה האוטומטי ולא לאפשר לו לנהל אתכם. לרוב תגובות מיידיות ואימפולסיביות כמו "תפסיק מיד", "אני אקח לך את זה", למה אתם לא יכולים לשחק כמו גדולים?" הן שחרור ללחץ הרגשי שלכם והיעילות שלהן נמוכה.
התבוננו בסיטואציה ואיספו עליה מידע. נסו לזהות במה מדובר. האם בקונפליקט הקשור לחפצים? בהתמודדות עם רגשות? במאבק על שליטה?
התבוננו פנימה. בדקו אילו רגשות ורצונות עולים בכם. מה מרגיז אתכם או מכאיב לכם ולמה. חשוב שתקבלו את כל מה שעולה ואל תשפטו את עצמכם.
ביחנו מה טיב היחסים? האם הויתורים ביניהם הדדיים? האם זיהיתם נקודת כשל שחוזרת על עצמה סביב הריבים למשל שעמום של אחד האחים שמסלים להצקות וריב?
- להבין ולהחליט
החליטו מה אתם רוצים ללמד עכשיו את הילד. האם הסיטואציה דורשת התערבות ישירה מיידית או שאפשר להמתין עם התגובה לשלב מאוחר יותר?
נתחיל מזה שהאוטומט של כולנו זה לקפוץ ולהתערב . אם כבר בחרתם בזה, המטרה היא לא לתפוס צד, כשאתם תופסים צד אתם אומירם, בעצם בלי מילים, את מי אתם אוהבת יותר ובנינו, אתם לא באמת יכולים לדעת מה היה שם קודם גם אם זה נראה לכם שרק צד אחד צודק. התפקיד העיקרי שלנו הוא לתמוך בהם ולאפשר לכל אחד להגיד את הצד שלו ולעזור להם להגיע יחד לפתרון מוסכם, אנחנו כהורים מגשרים ולא שופטים.
ריבים בין אחים מתבססים בדרך על כלל על התנגשות בין רצונות. עזרו לכל אחד מהם לדבר את מה שהוא צריך ומבקש מבלי להגיע להסלמה וסכסוך.
אם יש אלימות – עוצרים הכל ! נרגעים ורק אז מדברים. תזכרי, אין מי שיקשיב לדברי החינוך שלך בזמן שכולם סוערים.
בכל מקרה, דברו עם הילד ברוגע ובנועם. לפי הטון הרגשי שלכם בעת השיחה הילד יתייחס לאירוע – כקטסטרופה או כחלק מהיחסים החברתיים ומהצורך ללמוד לשתף פעולה.
אם לא ברור לכן מה קרה, שאלו את הילד. הקשיבו לו היטב ובסבלנות ואל תשפטו. אם הוא נסער הרגיעו אותו.
לפעול ולהדריך
עודדו את הילד לפעול. בקשו ממנו להציע פתרון משלו לבעיה והחמיאו לו על הפתרון שהציע ועל שיתוף הפעולה.
אם הוא מתקשה להציע פתרון, הציעו לו פתרון, אך רק אחד. אל תציפו אותו ברעיונות.
שימו לב כיצד הילד מגיב להצעה. עודדו אותו לחוש שהוא מסוגל לפתור את הבעיה בעזרתכם. הסבירו לו מה במעשה שלו גרם לאירוע להסתיים כך. בדרך זו הוא יוכל להבין את ההשלכות של התנהגותו מלבד התגובה הרגשית המיידית שלו.
הישארו במקום עד שהילד יישם את ההצעה שלו או שלכם ויחזור לשחק עם חברו. אם יש צורך, עזרו לו ליישם את מה שהצעתם.
שבחו בקצרה את יכולתו למצוא פתרון לבעיה ולפתור את הקושי.
באותו אופן, היו קשובים לתגובותיו של האח השני. בדקו כיצד אתם יכולים לגייס את שיתוף הפעולה שלו לפתרון הבעיה.
מה קורה בין לבין הריבים?
תכננו את זמני האחאות שלהם, דאגו למלא אותה בחוויות משותפות כמו זמן רק שלהם לבד שהם הולכים לאכול פיצה או לשחק בגינה. הזכירו להם לחשוב אחד על השניה תמיד. למשל אם הוא חותך תפוח הציעו לו לחתוך גם לאחיו, למשל אם היא קונה לעצמה ממתק בסופר הזכירו לה לקנות גם לאחים שלה.
טפחו את רגעי האחאות ביניהם.
- לתת משוב ותמיכה לאחר האירוע
נהלו שיחה שתוכל לסייע להם עוד לפני שמתעוררות בעיות ותעזור להם ללמוד לקבל החלטות ולפעול באופן עצמאי.
אפשרויות לניהול שיחה: לדבר על האירוע עצמו, להציע פתרונות שונים לסיטואציה ולדבר על היתרונות והחסרונות של כל פתרון, לשתף בסיפורים דומים מהילדות שלכם. (בהתאם לגיל ומידת ההבנה של הילד).
הצלחתם להתגבר על הפער ? עודדו אותם. על השיח המכבד, על הפתרונות היצירתיים, על החשיבות של שמירת הקשר הטוב ביניהם.
שתפו אותם מה אתם רואים על היחסים ביניהם, על הדאגה, האכפתיות, האמפתיה והשקר הטוב שכן קיים
בהצלחה
מוזמנים להצטרף גם לקבוצה הפרטים עם אלפי הורים לקבלת עוד טיפים ותכנים על עולם ההורות
"לומדים הורות עם מיכל היקרי" https://www.facebook.com/groups/lomdimhorut/
אינסטגרם
לזכור שגם עם כל ילד זה יכול לעבוד אחרת – יש משפחות שעם הראשון היה ככה ועם השני אחרת. יש גם תקופות עם אותו ילד עצמו – של לינה משותפת אחרי תקופה של לינה בחדר נפרד ולהיפך, אם משהו השתנה אצל הילד/ההורה. לפעמים זה אפילו משהו שאני ממליצה להגביר (שוב, ההחלטה והאחריות צריכה להיות מודעת ושל הורים) למשל בתקופות של גירושים, בבעיות היקשרות או בטחון של הילד עם ההורה או בכלל.
הימנעי מהערות שליליות על הגוף שלך ועל גופם של אנשים אחרים
הגיבי על דברים שאינם קשורים למראה החיצוני, יותר מאשר למראה החיצוני. דברי על מה שהגוף שלכן ושל ילדכן יכולים לעשות במקום איך הוא נראה.
היו מודעות לתזונה שלכן ולדיבור הגוף שלכן!
תני שם לרגש
