fbpx

*** משלוח חינם לכל חלקי הארץ ***

תפריט

אכילה בררנית

אכילה בררנית

מה זו אכילה בררנית וטיפים שיכולו לעזור לכם

רק שניצל ופסטה? שחס ושלום שום רוטב לא יגע בצלחת?
אכילה בררנית הינה מצב בו הילד נמנע ממזונות ספציפיים ומוכן לאכול רק מזונות מסויימים.


במחקר משנת 2014 נמצא כי יש מספר הבדלים בין ילדים שהם אכלים בררניים לבין אלו שלא. אכילה בררנית הייתה שכיחה יותר בבנים מאשר בבנות. משקל הלידה של אכלנים בררניים היה נמוך יותר מאשר אלו שלא סווגו כאכלנים בררניים ובגיל 4 עדיין משקלם של האכלנים הבררניים היה נמוך יותר, ואף הם סווגו יותר בתת משקל.
נצפה כי הורים של אכלנים בררניים עקבו פחות אחרי התנהגויות האכילה של ילדיהם, אך מצד שני השרו יותר לחץ הקשור באכילה שיכול לגרום להפחתת ההנאה מהאוכל. אכלנים בררנים צרכו בתדירות נמוכה יותר מזונות כמו: ירקות, דגים, בשר ודגנים מלאים ואכלו מזונות לא בריאים עתירי פחמימות ושומנים כמו צ'יפס, מזון מהיר ועוגיות בתדירות גבוהה יותר משאר הילדים. ייתכן כי הורים לאכלנים בררנים מתירים להם לאכול מזון טעים אך שאינו בריא בכדי לפצות על הצריכה הנמוכה של המזונות האחרים. עם זאת, עדיין נמצא בגיל 4 כי היו יותר אכלנים בררניים בתת משקל מאשר שאר הילדים וה-BMI הממוצע של הבררניים היה נמוך יותר. זאת ועוד, נמצא כי אכלנים בררניים מאופניים באי שקט במהלך האכילה, נטייה לשובע מהיר, אכילה איטית בשילוב הנאה נמוכה ממזון והיענות נמוכה למזון. נמצא כי אכילה בררנית/טורדנית הינה שילוב מורכב של מספר התנהגויות שונות ובעיקר מונעות מצורך בסיסי בשליטה.
אז מה עושים?
להלן מספר עקרונות וכלים ליישום:
1.זה נפוץ מאוד בגילאי 2-6 ולרוב יושב על צורך רגשי בשליטה שמאוד חזק בשלב ההתפתחותי בגיל הזה בשל בניית אישיות ויציאה לעצמאות. בגיל הזה יש שני כוחות מנוגדים: האחד, הרצון בנפרדות ויציאה לעצמאות והשני הרצון לקירבה מחדש וחשש מהנפרדות. וכששני הכוחות האלו מתנגשים נוצרים התקפי זעם ומאבקי כוח. זה לא מתוך מהות לפגוע באמת במישהו. הילד פשוט לומד את הסביבה ואת עצמו ולכן התפקיד ההורי מאוד חשוב כאן בדוגמא אישית ובתיווך.
2.אני לא בעד כפייה או צמצום גבולות משמעותי במה שהילד.ה אוכל.ת, אלא להרחיב מעגלים ולהוסיף.
3.תיזכרו, הילדים הם שיקוף שלכם! כשאתם לא תעשו מזה סיפור הם לא יעשה מזה סיפור. Less is more
4.דוגמא אישית שלכם. חשפו את עצמכם למזונות חדשים ולא רק במזון. תרגלו יציאה מהשגרה וספונטניות. למשל, היום אוכלים רק עוגה. גם אם רוצה שוקולד אז להחזיק את הגבול ולא להישבר
5.חשיפה קבועה למזון חדש. המשיכו כל הזמן להניח על השולחן מזונות חדשים. אם הילד.ה לא רוצה לנסות אותם – אל תכעסו. במקום להביע אכזבה או כעס כדאי לומר: "לא נורא, אנחנו מאמינים שתטעם.י את זה בפעם אחרת".
6.בקשו ממנו.ה לעזור לכם לבחור מזונות חדשים כמו פירות וירקות, גבינות שונות או כל סוג מזון שהייתם מעוניינים שהוא/ היא תטעם. בניסוח, אפשר אפילו לרתום לבחירת מזונות חדשים לאבא ואמא. לחבר לבריאות שלכם ולהעצים את עניין ההקשבה לגוף והבריאות ושהדעה והעזרה שלו.ה מאוד חשובה למשפחה
7.נכון כשאתם מבשלים אתם רוצים שכולם יאכלו? נצלו את זה אצל הילד.ה! אז בשלו ביחד. לא רק שניצל או נקניקיות. ממש עשו מזה מאורע עם סינר וכובע. כולל הגשת המזון באופן מצחיק, מהנה שיגרום למוטיבציה לנסות לטעום.
8.תנו שם למאכלים. שמות מצחיקים, היתוליים
9.הכינו מאכלים שדומים למזון הקבוע. למשל, במקום חביתה אז בוריאציות שונות כמו שלוליות גבינה וכדומה.
10.ודאו שיש טווח זמן שיאפשר נקודת רעב מספקת
11.נסו להציע מאכלים חדשים (אפילו הדומים לאוכל הקבוע) כשמגיעים חברים הביתה
12.ערכו טבלת מוטיבציה משפחתית שבה כל אחד אחראי למלא בטבלה מדבקה על כל אחד מסוגי אבות המזון השונים שאכל היום ושורה נוספת גם על משהו חדש שניסיתי. אין צורך לדבר עם הילד.ה על זה. פשוט כל אחד יעשה את זה לעצמו. החשיפה של הילד.ה לזה, תגדיל מוטיבציה פנימית והדגש במסר הוא הקשבה ומודעות עצמית של כל אחד עם אחריות אישית


ואחרון חביב,
מכיוון שאכילה בררנית, לרוב יושבת על צורך בשליטה, אני ממליצה לצפות בשתי הרצאות בדיוק על נושא זה:

סמכות הורית- על גבולות ועצמאות https://www.facebook.com/michalhikry/videos/10217678779863839/

הפעולות הפשוטות לחיזוק בטחון עצמי אצל הילד שלך https://www.facebook.com/michalhikry/videos/10218843683865711
 
 
בהצלחה ❤️
מיכל

אכילה בררנית Read More »

מחברת

מחברת ההצלחות

הכלי הכי חשוב שיהיה לכם בגידול הילדים, הוא פשוט מתנה!!!
בכל פעם שאני מלווה משפחה או אחרי הדרכה אני תמיד נפעמת לגלות כמה כוח יש בכלי הזה וכמה הוא מביא לפריצת דרך משמעותית בקשיים שההורים חווים עם הילדים. ובזמן ממש ממש קצר!

אחד הכלים הכי חזקים שיש לנו בפוקוסינג חיובי שמצליח להעלות ערך מסוגלות, ביטחון עצמי, תובנה הורית חיובית ומייצר זמן איכות, הוא הכלי של מחברת ההצלחות וזה פשוט מתנה לחיים גם להורה וגם על הילד!

אז מה הדגשים?
1. לבחור מחברת שורה רגילה לכל ילד ולקשט עם כותרת "מחברת ההצלחות של X" כדאי ורצוי לשתף את הילד בהכנת המחברת.

2. מתחילים, בכל יום, בסוף יום, לכתוב במחברת שהיא רק של הילד ויחד איתו 5 דברים בהם הצליח היום. (יכול להתאים כבר החל מגיל שנה גם אם הם לא יודעים קרוא וכתוב) וכותבים בכל יום על דף אחד (למחרת יש להתחיל דף חדש) והילד גם יכול לקשט או להדביק

3. בהתחלה אתם מעלים את הנקודות ובהמשך הוא. בהתחלה הוא לא ידע לענות כל כך על השאלה או מחוסר הבנה או מחוסר בטחון בעצמו וזה מה שאנחנו רוצים לשנות

4. הניסוח של כל הוכחה חייבת להיות על פן חיובי ולא שלילי. תמיד נרשום מה כן הצליח ולא מה לא הצליח. המוח לא מבין את המילה "לא" אלא רק את התמונה שהשתילו לו בהמשך למילה "לא" ואין אנו רוצים ליצור מוקד במקום הלא נכון

5. הניסוח צריך להיות רשום במוטיבציה פנימי. כתיווך ענייני למה הוא היה אחראי, והקשיב לגוף וידע לעצור או לחלוק או לסמוך על עצמו וכדומה. כל מוטיבציה חיצונית כמו אלוף, גאון, נסיך לא אפקטיבית ומייצרת מוקד שגוי של ריצוי וזה דווקא מוריד בטחון עצמי. לדוגמא: במקום לרשום "אכל יפה" לנסח "ישב לאכול כל זמן הארוחה, השתמש בסכו"ם וידע להקשיב לגוף שלו מתי הוא שבע ולהמשיך לכבד אחרים שממשיכים לאכול"

6. כל ניסיון להצלחה יחוזק ויירשם במחברת גם כן. המסר שצריך לעבור שגם הניסיון וההשתדלות להצליח גם או לא באמת הייתה התוצאה הסופית, עדיין ראוי לציון לשבח

7. יש לרשום כל יום למשך לפחות 10 ימים כדי להתחיל לראות שינוי. אבל בפועל, מתמכרים לזה!!

8. אפשר ואף רצוי להשתמש בכלי הזה במחברת אישית עם עצמכם, ההורים, כל אחד עם עצמו כדי לשנות לעצמכם את התפיסה שיש לעצמכם בזהות ההורית שלכם. מה נקודות האור שמגיע לכם על היום הזה. במה הצלחתם בתפקיד ההורי.

בנוסף לכל הדברים המהממים והמעצימים שהמחברת מעניקה לילד, היא גם ממש מייצרת זמן איכות בריא ובעיקר בעיקר והכי חשוב, בגלל שזו מטלה לא פשוטה בכלל וקצת מציקה בליישם אותה במיוחד ברוטינת הערב, מה שיקרה לכם, ההורים, זה שאתם תתחילו לחפש כבר במהלך היום 5 נקודות כדי שיהיה לכם מה לרשום בערב. זה ממש שהמוח ינסה לחפש הוכחות וגם הילד יתחיל לחפש הוכחות בכל זמן היום וכל הדבר הזה מייצר פוקוס חיובי ושם יהיה שינוי משמעותי

כלי נוסף בהקשר למחברת שמסונכרנים ביחד זה כלי התפקידים- בהמשך למחברת ממליצה לתת לילד תפקידים בבית שרק שלו כדי לייצר הזדמנויות להצלחה: להשקות עציצים, לקפל זוגות גרביים, לערוך שולחן, להכניס בגדים למכונה, לרחוץ סכו"ם לעזור עם האח הקטן וכדומה.

אתם ממש יכולים להיות יצירתיים כאן וגם זה מייצר סנכרון אוקסיטוציני של זמן איכות והגדלת בטחון עצמי ועידוד מוטיבציה לשיתוף פעולה

רוצים לדעת עוד על סמכות הורית, התקפי זעם, מאבקי כוחות ולקבל עוד כלים יישומים? מוזמנים להיכנס לקבוצה הסגורה ולצפות בהרצאות בחינם בזמנכם הפנוי (זמין לאחר אישור להצטרפות לקבוצה)
 💝
 
סמכות הורית- על גבולות ועצמאות https://www.facebook.com/michal…/videos/10217678779863839/
הפעולות הפשוטות לחיזוק בטחון עצמי אצל הילד שלך https://www.facebook.com/michalh…/videos/10218843683865711

בהצלחה,
מיכל

מחברת Read More »

גיל שנתיים

גיל שנתיים האיום והנורא?

איך מתמודדים עם גיל שנתיים האיום והנורא?
אני בטוחה שכל אמא וכל אבא חולמים שהילדים שלהם יגדלו להיות עצמאיים, עם ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות ויכולת להתמודד עם החיים.
אבל מה קורה כש…
הקטנה שלך מתעקשת ללבוש דווקא את החצאית "הזאת" אפילו כשקר בחוץ?
כשהתינוק בן השנתיים רוצה לאכול לבד, משפריץ ומלכלך את כל הסביבה שלידו?
או כשבא לו לאכול דווקא את הממתק ג'אנק ולא את האוכל המזין והבריא שהכנת לו?
כשהוא מרכיב את הפאזל לבדו, אבל יוצא לו קצת עקום?
כשהילדה מסרבת לשים את חגורת הבטיחות בנסיעה?
גם עבור הקטנטנים שלנו, מדובר בצורך התפתחותי חשוב, שהגישה שלנו אליו כבר בגיל הרך תקבע בסופו של דבר איזה מין אדם נפגוש בעוד עשרות שנים.
האם יהיה אדם תלותי, חרדתי ומרצה? או אדם חופשי, בטוח וסומך על עצמו?
במה זה תלוי?
 
כמה מילים על הבסיס התיאורטי
לפי תאוריית ההתקשרות (ג'ון בולבי), ככל שהתינוק ירגיש שיש דמות משמעותית בעולם שרוצה בנוכחותו, שמספקת לו מענה לצרכים שלו, נותנת לו ביטחון, אהבה, חום ותמיכה – כך יפתח אמון בסיסי בעצמו ובשאר העולם ויגדל בידיעה שהוא יכול לסמוך על עצמו גם בזמן מצוקה ולפעול בביטחון מלא.
 
מרגרט מאהלר ממשיכה ומתייחסת לשני רצונות שפועלים אצל התינוק במקביל, עד ל"לידה הפסיכולוגית" שלו בגיל 3. כאשר מצד אחד קיים הרצון לפתח זהות נפרדת וייחודית ומצד שני – הצורך בחיבור ושייכות.
 
עם הדואליות הזו אנחנו מוצאים את עצמנו כבר בגיל הרך במעין משחק של התרחקות-התקרבות-התרחקות-ושוב התקרבות, מה שמציב אותנו ההורים בפני לא מעט סיטואציות מאתגרות בדרך אל העצמאות המיוחלת…
 
על 3 דברים הקונפליקט עומד
רוב הקונפליקטים נוצרים סביב הרצון שלנו כהורים לשמור על 3 דברים:
1. בריאות
2. בטיחות
3. ערכים
 
על שלושת הגבולות האלה הרי לא נהיה מוכנים לוותר, לעיתים עד כדי מאבקי כוח מתישים (ומיותרים).
יחד עם זאת – חשוב שנדע גם לשחרר ולאפשר לילד חופש. להתרחק, להתנסות, לבחור ולפעול באופן עצמאי.
 
מה קורה בקצוות?
יותר מידי חופש – תחושה שהכל מותר, הכל אפשרי הכל פתוח – יוצרת הרבה בלבול, קושי בחלוקה ובשיתוף, קושי בהתמודדות עם מסגרת. חוסר הבנה של המושג "לא" מסוכנת ואפילו מקושרת לנטייה לאלימות ולהטרדות מיניות.
יותר מידי גבולות – יוצרים הרגשה שלא רואים אותי, לא מבינים אותי. שעושים לי דווקא, שהולכים נגדי ולא איתי, שלא סומכים עלי. מעודד למרד, מייצר קושי בביטוי עצמי, לניתוק מהרצונות הפנימיים ולצורך באישורים חיצוניים.
 
אז מה היא נוסחת הזהב???
איזון בין חופש בחירה ועידוד לעצמאות לבין מסגרת של גבולות.
 
 
10 טיפים שיעזרו לך לעשות את זה:
  1. להציע 2-3 אופציות (של בגדים, מאכלים וכיו"ב) ומתוכן לאפשר לו לבחור אחת
  2. לעודד את הילד לעצמאות – לתת לו חיזוקים "אתה יכול! אתה מסוגל! בטח תמצא דרך להגיע לכדור שנפל.. "
  3. אם קשה לו – להכיל את הקושי, להגיד לו "אתה יכול (לעלות על המגלשה למשל) אבל אם קשה לך ותצטרך אותי – אני כאן". להיות נוכח/ת – לפעמים רק הידיעה שאת רואה אותו תספיק לו על מנת להעיז ולהתקדם. ובנימה זו מזכירה לכם שאי הסכמה יכולה להתרחש. לא לצפות שעצם זה שתעבדו לפי נוסחת הזהב הכל יחזור להיות רגוע ושליו! לא. המטרה היא להוריד מאברי כוחות ומלחמות בבית. קושי רגשי לקבל את הגבול הוא לגיטימי לחלוטין.
  4. להימנע ממשפטים כמו: "אתה קטן אתה לא מסוגל" או "אסור לך" על כל דבר
  5. לוותר על סידור המראה המושלם. הניחי לאותה חתיכה עקומה בפאזל, לא יקרה כלום אם לא תתקנ/י אחריו.
  6. לעשות לילד הכנה מראש לגבי סדר הדברים, להסביר מראש מה הולך לקרות. למשל "אחרי האוכל אנחנו הולכים להתקלח". אפשר ואף רצוי ללמד אותו להסתכל על השעון ומה יהיה מיקום המחוג כשהוא יתבקש לעשות משהו
  7. בלי מאבקי כוח. לא מדובר במי שולט או מי יותר חזק. כשאת/ה נגרר/ת למשיכת חבל עם הילדים כולם מפסידים… אז הימנע/י מאיומים ומהצבת אולטימטום בנוסח "אם לא.. אז"
  8. לפעמים לא זה פשוט לא! אז יש לשים את הגבול כשצריך והיו עקביים. "אני מבינה שאתה רוצה… אבל זה לא אפשרי עכשיו"
  9. לתת לו תפקידים בבית, ממיון גרביים ועד עריכת שולחן – בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד וליצירתיות שלך
  10. היו קשובים גם למה שמתחולל אצלכם. בלי שיפוטיות. אם אתם מזהים שיש לכם קושי לשחרר ולאפשר עצמאות או להיפך, קושי לשים גבולות – מצאו את הדרך שלכם להגיע לאיזון, למען עצמכם ולמען האזרח הקטן שאתם מגדלים.
 
והכי חשוב, אל תשכחו להסתכל וליהנות מההתפתחות המדהימה שלהם, יש לכם השפעה כל כך מהותית וחשובה על העצמאות שלהם ועל האנשים הבוגרים שהם יגדלו להיות.


רוצים לדעת עוד על סמכות הורית, התקפי זעם, מאבקי כוחות ולקבל עוד כלים יישומים? מוזמנים להיכנס לקבוצה הסגורה ולצפות בהרצאות בחינם בזמנכם הפנוי (זמין לאחר אישור להצטרפות לקבוצה)
 💝
 
סמכות הורית- על גבולות ועצמאות https://www.facebook.com/michal…/videos/10217678779863839/
הפעולות הפשוטות לחיזוק בטחון עצמי אצל הילד שלך https://www.facebook.com/michalh…/videos/10218843683865711

גיל שנתיים Read More »

ייצוגים פנימיים

ייצוגים פנימיים

למה מודעות על ייצוגים פנימיים חשובה לתפקיד ההורי?

אמא- אבא- עולם- אני

הסכמה הזו למעשה מסכמת את ה- אני שאנחנו,
מה זה האני שאנחנו?
המחשבות, הפחדים, האמונות,
התת מודע בעיקר וגם המודע
היכולת שלי להצליח
היכולת שלי לראות חיובי ולמנף סיטואציה
וגם מה שהופך אותי להורה שאני
המעויין הזה אומר שמי שאני, ומה שאני נבנה בגילאי 0-3, 0-5, 0-8 והוא נבנה מהצורה שבה אמא שלי התיחסה אליי ואיך שהיא פרשנה את היחס שלי אליה,
מאיך שאבא שלי התייחס אליי ואיך שהוא פירש את היחס שלי אליו
מאיך שאמא שלי התייחסה לעצמה, מאיך שאבא שלי התייחס לעצמו
מאיך שאמא התייחסה אל אבא ופירשה את היחס שלו כלפיה
מאיך שאבא התייחס לאמא ופירש את היחס שלה כלפיו
מאיך שאמא שלי התייחסה לעולם ואבא התייחס לעולם ובעיקר באיך שהם פירשו את תגובות העולם = סביבה אליהם.
בשפה המקצועית,
הדבר הזה בונה את הייצוגים הפנימיים שלנו – ייצוגים פנימיים זה הצורה שבה מתקבעת אצלי סכמה/ מודל הבנה כלשהו + תגובה כלשהי מתוך ההבנה כלפי אנשים/ סיטואציות כלפי עצמי
מדובר למעשה בתבנית עצבית במח וחיבור בין תאי עצב שונים שמופעלים בהינתן הטריגר שמפעיל את אותה סכמה
דוגמא להפשטה: ייצוג פנימי זה כמו משקפיים, דרך סיטואציות שעברנו בילדות שלנו דרך מערכות היחסים עם ההורים שלנו, מערכות היחסים בין ההורים, בינן לבין עצמם ובין לבין העולם וכל דוגמא כזו או סיטואציה כזו זה זוג משקפיים משקפיים
ואנחנו כל הזמן מחליפים בין משקפיים שלא באופן מודע! והבחירה של המשקפיים והמשקפיים עצמם זה הייצוג הפנימי – דרך מה אנחנו רואים ומבינים את הסיטואציה!
המודעות לנוכח ייצוגים פנימיים יכולה לעורר בנו המון מחשבות לכאן או לכאן, על האחריות ההורית ואף מביא לתובנה חשובה שהילד הוא השיקוף שלנו!!!!
אז מה הייתם רוצים לשמר ומה הייתם רוצים לשנות ולא להעביר הלאה?

ייצוגים פנימיים Read More »

יש ריפלוקס גלוי ויש ריפלוקס סמוי

כל מה שרציתם לדעת על ריפלוקס אצל תינוקות

יש ריפלוקס גלוי ויש ריפלוקס סמוי

ריפלוקס הוא עלייה של תוכן הקיבה לוושט (עם או בלי מעבר לחלל הלוע והפה או הקאות).
מדובר בתהליך פיזיולוגי שבד"כ מתרחש בזמן הרפיה זמנית של הסוגר הקיבתי־ושטי – תהליך שמאפשר גלישה חופשית של תוכן הקיבה לוושט. בדרך כלל זה קורה לאחר ארוחה ונמשך כמה דקות, ללא תסמינים כלל או עם תסמינים מועטים.
כשיש הפרעה בתפקוד של הסוגר הוושטי התחתון, עשויים מזון ותוכן חומצי הנמצאים בקיבה להגיע ממנה אל הוושט. (לפעמים אנחנו זקוקים לפעילות כזו של השסתום – המצבים של גזים/הקאה).
מצב בו התינוק פולט אך הפליטה לא מגיעה אל חלל הפה ויורדת חזרה לבטן מוגדר כריפלוקס סמוי, שכן הכאב יכול להיות גדול ולא יבינו מיד מדוע.

תינוק שרק הגיע לעולם עשוי להיות זקוק לזמן הבשלה ותרגול שרירי פיזיולוגי ע"מ שלא לפלוט.

חשוב לשים לב שלא כל תינוק שפולט הרבה סובל מריפלוקס! האכלה בסימני רעב מאוחרים או במצב של סטרס עשויה להיות האבסה, מלווה בליעת אוויר ולכן בריבוי פליטות וכלל לא ריפלוקס. לעיתים גם מדובר בפליטה סבירה ולא מוגברת, מתוך חוסר בשלות של מערכת השרירים הטבעתית.
קיים קשר סטטיסטי בין ריפלוקס ללשון קשורה – קשר בבשלות המערכת ובהשפעת מוקד אחד בשרשרת על המשכה. אם הריפלוקס קשור בהבשלה השרירית והלשון היא שריר בתוך אותה מערכת – קיים קשר כמערכת שלמה, הוליסטית.


הנחיות כלליות לריפלוקס:

להשתדל שלא להגיע למצבי רעב אקוטיים – להאכיל בסימנים המוקדמים ולעיתים יותר תכופות ביממה. להתעלם מהשעון באופן מיוחד.
חשוב ממש לשים לב לסימני רעב ושובע! האכלה כשאין סימני רעב גורמת להעמסה מיותרת על מע' העיכול, לכאבי בטן ולפליטות (ולפספוס מענה לצורך אחר!)
האכלה בתנוחות המאפשרות שפלג הגוף העליון יהיה יחסית ישר.
להשאיר במנח מאונך כ20/30 דק אחרי האוכל (״מנח גרעפס״/ מנח חצי כריעה גם גב ישר, או במנשא בטן לבטן) במיטה,
בשינה – מעט הגבהה מתחת לחלק העליון של המזרון (הנחת קלסר משרדתי מתחת למזרון ע"מ לייצר זווית הגבהה).
במידת האפשר ובהשגחה, להשכיב על הבטן, חיזוק פלג גוף העליון מסייע לריפלוקס!
לפני שפונים לקבל מזון רפואי (שהוא יושב כבד יותר בבטן) אפשר לנסות טיפולים משלימים, הומיאופתיה, להתחיל מוצקים אל גיל ומצב התינוק מאפשר. שימו לב שאם מזון עולה מהקיבה לוושט או לקנה הנשימה – בהחלט עדיף שזה יהיה חלב-אם על פני תמ"ל.

יש ריפלוקס גלוי ויש ריפלוקס סמוי Read More »

הרטבות לילה

התמודדות עם הרטבות לילה

 

כשמדברים על בשלות מערכת בנוגע לגמילה חשוב לדעת היבט חשוב!

בשלות המערכת נמדדת בשלושה מרכיבים:

  1. היכולת של הפעוט לזהות תחושות מקדימות של ההתרוקנות
  2. היכולת לסחוט שלפוחית עד סופה
  3. היכולת לגמילה בלילה בזמן שינה

שלושת הפרמטרים האלו יכולים להגיע לבשלות מלאה עד גיל שנה!!! כאינסטינקט טבעי שקיים כיכולת פיזיולוגית. אבל זה בתנאי! בתנאי שפעוט עבר תהליך של מודעות לצרכים שלו. שההורים ידעו לזהות מתי הוא צריך להתרוקן ותיווכו לו את זה. בדיוק כמו כשהיה עייף או רעב.

הבעיה מתחילה שקרוב למאה שנים האחרונות, בשל כניסת החיתול לעולם המודרני, מודעות שכזו כבר לא קיימת. כלומר, יש יכולת פיזיולוגית כאינסטינקט קיים אבל הוא לא בשימוש. ואינסטינקט שהוא לא בשימוש הוא מתנוון!

אז נכון שאנחנו בעצם משמישים את האינסטינקט מחדש בגיל שנתיים פלוס וזה אפשרי אבל ההשלכות הסטטיסטיות מביאות למציאות חדשה, שבה שלושת הפרמטרים לעיל, יגיעו לבשלות מלאה עד 3 שנים מתחילת תהליך הגמילה! כלומר, עד גיל 6 לערך. זה המחיר של אינסטינקט שהתנוון.

ואכן, אנחנו רואים בעידן של היום הרטבות לילה שנמשכות עד גיל 6 ואף יותר. ולא בגלל שהמערכת לא בשלה מהיסוד, אלא בגלל היכולת הפיזיולוגית שלא השתמשו בה. האנלוגיה הכי קרובה לזה, זה לומר לילד שמתחיל ללכת שהוא יתחיל ללכת רק בגיל 3. נכון, הוא ילמד ללכת מן הסתם אבל לא באותו האופן כמו שהיה יכול ללכת בגיל שנה כשהיה מוכן לכך ברמה הפיזיולוגית….

נתון נוסף, רוב ההורים מתחילים "להשמיש" את המערכת מחדש (כשמחליטים לגמול את הילד) אבל בו בזמן, ממשיכים עם החיתול בלילה, גם אם זה אפילו למשך חודש שיש הפרדה… דבר זה גורם ללמידה הפוכה ולחיווט עצבי הפוך במוח שבלילה אפשר להתרוקן. שני המרכיבים הללו מביאים למסקנה שייקח זמן "לפרק" את הרטבות הלילה ולייצר למידה מחדש. אז מה התובנה? סבלנות. והרבה…..

 

החדשות הטובות הן, שלא חייבים לחכות עכשיו כמה שנים עד שנגיע ללילות המיוחלים והיבשים, אלא אפשר להגיע לכך במספר שבועות ואף חודשים (שזה עדיף מאשר שנים….)

לפעמים עוד בשלב מאוד ראשוני של בניית מודעות במהלך היום, הילד מתחיל להתעורר בלילה. חשוב ליידע להציע לו להתפנות כשהוא מבקש גם בלילה וגם כשהתהליך ביום עוד לא בהכרח מבוסס

להבדיל מכל התפיסות והדעות על מתי כדאי להוריד חיתול בשינה- חשוב לשלב את הלילה ברגע שיש מודעות גם במהלך היום ולא כמה חודשים אחרי! הסיבה המהותית לכך היא כי עשוי להיווצר תהליך למידה של  "כשאני ער אני עושה בסיר" "ובלילה אני עושה בחיתול"
ואז יש צורך בתהליך למידה חדש לגמרי ויש ילדים שזה גם עשוי לייצר אצלם רגרסיה גם במהלך היום – בלבול בתחושות ובמודעות.

הרטבת לילה נחשבת לעניין נפוץ בקרב ילדים. יש סטטיסטיקות שונות לגבי האחוזים באוכלוסיה ויש כמה סוגי הרטבות:

  • הרטבת לילה ראשונית (Primary Enuresis) – הילד מרטיב בלילה מאז ומתמיד.
  • הרטבת לילה שניונית (Secondary Enuresis) – חלפה תקופה של  שישה חודשים לפחות ללא הרטבת לילה, ולאחר תקופה ממושכת הופיעה שוב הרטבה. המקרים האלה נובעים לעיתים קרובות מאירועים משמעותיים המשפיעים על נפש הילד.
  • ישנן סוגי הרטבות נוספות אשר בהן יש לטפל באופן אחר ע"י הפנייה לגורם מקצועי (צבר סימפטומים כמו: איבוד שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן במשך היום, עצירות, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, ותלונות על כאבים בזמן הטלת השתן)

 

לזמן שבו מתבצעת ההרטבה יש משמעות גם כאשר אנחנו רואים הרטבה ב- 2/3 הראשונים של הלילה, נניח עד 3 לפנות בוקר זה נובע מכך שיש יקיצות בתחילת הלילה. כשתהליך השינה הוא איכותי וטוב אנחנו אמורים לעבור בין מחזורי שינה (כל מחזור שינה נע בין שעה לשעה וחצי לערך),מבלי להתעורר, ולמעשה לעבור משינה עמוקה לשינה קלה, שוב לשינה עמוקה וכן הלאה למשך כ- 6-7 שעות. בשינה כזו, מופרש אותו הורמון ADH שדיברנו עליו ואז אין פיפי. אם יש התעוררויות בזמן הזה או פיפי, זה כיוון שאין שינה עמוקה וזה נובע בדרך כלל מהרדמות בנוכחות אדרנלין בגוף. אולי מכך שהילד הלך לישון מאוחר, מעודף גירויים לפני השינה, מהתרגשות/ בכי/ משחק פעיל או כל דבר אחר שגורם להפרשת אדרנלין בסמוך להרדמות שלו. במצב כזה קשה יותר להיכנס לשינה עמוקה ואז אין ADH וכשהילד קם בין מחזורי שינה יהיה פיפי.

השליש האחרון של הלילה מאופיין בשינה קלה יותר גם אצלנו המבוגרים והרבה פעמים גם אנחנו נקום לפיפי רק לקראת סוף הלילה ושינה כזו מלאה יותר בחלומות. הרטבה בשליש האחרון של הלילה יכולה לנבוע מכך שאולי הוא חולם שיש לו פיפי או שהוא מודע לפיפי אך אין לו כוח לקום להתפנות. כך או כך כאשר ילד מתפנה מפיפי בלילה הוא עושה זאת מתוך שינה שקל להתעורר ממנה גם אם הוא מיד חוזר לישון שינה עמוקה אחר כך.

 

כאשר ילד ישן שינה עמוקה מאוד ונרדם מהר מאוד הוא למעשה עובר בין מחזורי שינה מאוד מהר ולא מספיק להתעורר בשלב ירידת ה ADH – הורמון מונע מעבר של נוזלים מהכליות לשלפוחית השתן. רמת ההורמון הזה יורדת בסוף מחזור שינה (שנת חלום) ואז אנחנו מרגישים את הצורך לפיפי ובדרך כלל מתעוררים.  במידה ואכן הילד מתקשה להתעורר- .יש אפשרות לשפר בעזרת עבודה על המודע, התת מודע ותרגול השליטה השרירית.

ברמה היישומית מה עושים? המלצות כלליות:

  • לחזק למידה שמקשרת בין התחושה בגוף לפני ההתרוקנות למשמעות שלה- "לחץ בבטן התחתונה זה פיפי וזה סימן שצריך ללכת להתרוקן בשירותים"
  • הכנה טובה לפני השינה –  דמיון מודרך לדבר על זה בערב שלפני "אם אתה חולם/ אם מרגיש בגוף שלוחץ לך בבטן זה הפיפי בא…" ברמת המודע בלבד
  • אם מפספס להגיד "עשית פיפי, בפעם הבאה שאתה מרגיש, תקום ותעשה או תקרא לי"
  • אם מחליפים בלילה בגדים והפעוט לא נרגע – לתווך את מה שהיה לפני רגע ושמחליפים כעת בגדים. לתת בטחון. אפשר להציע את המיטה בשתי שכבות שעוונית – סדין – שעוונית – סדין ואז אם יש הרטבה באמצע הלילה אפשר להוריד שכבה אחת והמיטה נקייה.( אופציה אחרת היא לרכוש את סדינית סופגת רב פעמית, שעובדת על אותו הרעיון
  •  לא להשכמות יזומות בלילה!!!! מסיר אחריות מהילד, מרגיל שלפוחית להתרוקן באותו הזמן, לא נוצר תהליך למידה אפקטיבי ועלול להפריע למנגנון השינה והמאזן ההורמונלי
  •  אפשר למתן שתייה בלילה אבל לא למתן שתייה באופן כללי מכיוון שזה מרגיל את השלפוחית לעבוד עם כמויות שתן קטנות בלילה. 
  • לתרגל את השליטה השרירית בזמן עירות. בקש/י ממנו, שכאשר יש לו פיפי במהלך היום שינסה לעצור את הזרם, לספור עד שלוש ולהמשיך. זה יעזור לילד להתאפק אם מתחיל להרטיב במיטה ולהתעורר כדי להמשיך בשירותים. בנוסף, כשעה לפני השינה כדאי להקפיד להמעיט באוכל ושתיה ולעשות תרגיל נוסף. כוונו יחד שעון ל15 דקות ובכל פעם שהשעון מצלצל עליו לעשות הצגה ולגשת לשירותים בתור דמות אהובה, מה שמתחבר לעולמו הפנימי, הוא בוחר והוא מחליט. גם אם אין פיפי אנחנו רק מנסים, עושה הצגה. תופתעו לגלות שאולי בכל רבע שעה הילד יצליח להתרוקן. התרגיל הזה עוזר לו לרוקן את השלפוחית באופן מלא. עשו זאת במשך שעה כלומר 4 פעמים.
  • אפשר לנסות גם שימוש בזמזם הרטבה, שניתן לקנות או להשכיר מגופים שונים (חפש/י זמזם הרטבה בגוגל). הזמזם למעשה מצפצף בקול רם מאוד כאשר הוא מרטיב בלילה ומעיר את הילד ובכך יוצר חיבור אצל הילד בין התחושה של פיפי בלילה ולבין הצורך לקום מהמיטה ולהתפנות. השימוש בזמזם מומלץ מגיל 5 והלאה כיוון שעד גיל 5 אנחנו מאפשרים הבשלה טבעית של המערכת.

עשו לכם רישום במהלך השבועיים האלה מה היה כל לילה. האם קם לשרותים? האם עשה פחות פעמים במהלך הלילה, האם היו לילות יבשים וכד'. במידה ותראו שיפור כלשהו ניתן להסיק שזה עניין של זמן ולמידה מחדש ויש להתמיד.

להרצאה בחינם על תהליך פרידה מחיתולים, התמודדות בקשיים והרטבות לילה, מוזמנים להצטרף לקבוצה בפייסבוק "לומדים הורות עם מיכל היקרי" https://www.facebook.com/groups/lomdimhorut/

 



 

הרטבות לילה Read More »

התעללות בגן

התעללות בגן

איך תדעו אם התינוק שלכם עובר התעללות בגן?
איך תדעו אם קצת קשה לו או שזה משהו "רציני" אם הוא עדיין לא מדבר?
הכנסה למסגרת זו תקופה קשה העוברת על כל הורה ומחשבות נוראיות מפרות את השגרה. המון רגשות צפים ועולים בכם יחד עם תחושת חוסר אונים. אם יש לכם תינוק שעדיין לא מדבר, דעו, שיש סימנים למצוקה רגשית של התינוק שלך גם אם הוא לא מדבר.

תנו לי להרגיע מעט את הרוחות הסוערות בכם. אני רוצה לתת לכם כמה סימנים בשפת הגוף של התינוק המצביעים על קושי רגשי! התינוק שלכם מראה בגוף שלו כל צורך שיש לו – רעב, עייפות, פיפי/קקי, אני סקרן ורוצה לחקור עכשיו, קר לי חם לי וגם – יש לי קושי רגשי או אני עומד להיות חולה! התפקיד שלכם הוא ללמוד לזהות כל צורך- ואפילו אתם יכולים לדעת כבר 20-40 דקות לפני הבכי מהו צריך!!! כשאתם מכירים את שפת הגוף "הרגילה" של התינוק שלכם יהיה לכם יותר קל לזהות שהוא "יוצא מזה" או כאשר משהו משתנה!❤️

1. סימן 0-100: הסימן המובהק ביותר והוא מיידי. חל בתינוק שינוי קיצוני – התינוק פתאום רעב או עייף מ-0 ל-100. אחרי שקודם יכולתם לזהות 20-30 דקות לפני הבכי את הרעב או העייפות, עכשיו נראה שזה קורה תוך 2 דקות, כאן ועכשיו! תרגישו ילד אחר בכל שעות היום. התינוק שלכם פתאום מקטר הרבה ולא רגוע

2. סימן המגע: תינוק שלא מקבל מענה רגשי יראה זאת במתח השרירי בגוף. התינוק נראה נוקשה ויש לו המון מתח בפלג הגוף העליון, והאגרופים קפוצים, הרבה בעיטות ומתח ברגליים. אולי הוא גם נרתע ממגע

3. שינוי קיצוני בשינה: התינוק לא נרגע ולא מצליח להתכנס, ההרדמות ארוכות מהרגיל ויש חלונות עירות באמצע הלילה. הרבה התעוררויות ובכי

4. רגש ותגובתיות: התינוק פחות מגיב וצוחק איתך על הדברים שהיה צוחק עליהם קודם לכן. מגיב באפתיות אליכם ולדברים אחרים שאוהב בדרך כלל

5. אין בכי סתם: חוסר רצון ללכת לגן, בכי חדש בדרך לגן, בפרידה או כשבאים לאסוף אותו והוא כאילו פורק עליכם את הקושי שלו. יופיע גם בקשיי הסתגלות לגיטימיים ועל כן, יש לבחון בעוצמות ובמשך הזמן שזה קורה על פני יותר ממספר ימים

זיכרו! מדובר במכלול של סימנים וחשוב לבדוק ולשאול ולא לקפוץ למסקנות הרעות ביותר סתם. שימרו על עצמכם מפני הלחץ – זה לא מועיל לתינוק שלכם. הוא מרגיש אתכם!

נכון שהסימנים יכולים להעיד גם על דברים אחרים, אבל סימכו על תחושת הבטן שלכם, אתם יודעים הכי טוב מה טוב לתינוק שלכם!!!❤️

משהו מרגיש לא שלם? אם יש ספק – אין ספק!
שתפו אנשים שהמידע יעזור להם!

התעללות בגן Read More »

סירוב לשבת בסיר

סירוב לשבת בסיר

 

"אני יכולה לראות אותך רוקד. יש לך קקי! לך לשבת על הסיר!"
"לא, אין לי!!!"

דקות ארוכות ואכזריות של משא ומתן
"טוב בסדר! תעשה מה שאתה רוצה"
הילד עושה במכנסיים

זה מתסכל, נכון !? אנחנו אפילו לא ממש יכולים לזהות למה? אבל זה דוחף את כפתורי ההורים שלנו לקיצוניות, במיוחד אם רק אמרנו להם לשבת על הסיר והם סירבו.

אבל (וזה קריטי): ככל שאתם דוחפים יותר, הם מתנגדים יותר.

פעוטות אוהבים להיות בשליטה. זוכרים את ה"לא!", "בא לי" ו"אני לבד!"???

בכל שנות עבודתי עם הורים וילדים ועצם היותי אמא לשלושה, הנה פצצת האמת הגדולה: אינכם יכולים להכריח מישהו לבצע פעולות גופניות בסיסיות כמו פיפי או אכילה או שינה. אתם יכולים לאסוף את הילד הזה כשמגיע הזמן לעזוב את הפארק, אתה יכולים לסגור את האייפד כשמגיע הזמן לסיים אותו בזמן המועד. אבל אתם פשוט לא יכולים להכריח את הילד לעשות פיפי או קקי בשירותים!

לכן, כאשר אתם רואים את הילד עושה את ריקוד הפיפי, אני רוצה שתתעלו את ה- "לא אכפת לי" הפנימי שלכם ושחקו את זה מגניב😎.
ככל שתורידו את הלחץ הזה, אחוז ההצלחה יהיה גבוה יותר.

ברגע שאתם רואים את ריקוד הפיפי הזה, תעצימו אותו: "בסדר, הקשב לגופך."
כי זו הדרך האמיתית שהם ילמדו להתאמן עם הצרכים שלהם.
המטרה הסופית היא ללמד אותם להאזין לגופם, ולא על ידי שאנחנו נכתיב מתי הם הולכים. ⁠
אם אתם מרגישים שאתם חייבים לתזכר אז בקטנה: "כשאתה מרגיש שלוחץ זה פיפי ופיפי עושים בשירותים, אתה מסוגל"
"אני יודע שאתה יכול לעשות זאת!"

כאשר הילד שלך מפספס (וזה יקרה, זה חלק מתהליך הלמידה!), אמור את זה: "עשית פיפי ופיפי עושים בשירותים. בפעם הבאה, כשאתה מרגיש כשקצת לוחץ בבטן, זה הזמן ללכת לשירותים. אני יודע שאתה יכול לעשות את זה!"

לצפייה, ללא עלות, בהרצאה מלאה על קשיים בגמילה, מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק "לומדים הורות עם מיכל היקרי" 

סירוב לשבת בסיר Read More »

הצורך לפיפי

הצורך לפיפי

למה הצורך לפיפי לא מקבל מספיק מקום בעולם התינוקות?
 
אם אתם רוצים ללמד את הילד שלכם לעשות פיפי בשירותים, בואו קודם תכירו קצת את הפיזיולוגיה מאחורי זה. אני מאמינה שאחרי זה, ההסתכלות שלכם על ילדכם והציפייה ממנו עד כה, לא תהיה דומה!
אז כולכם יודעים כבר שהשתן יורד מהכליות אל השלפוחית. השלפוחית ממוקמת באזור הבטן התחתונה והיא מעין סוג של בלון חלול עטוף בשרירים ועצבים. ככל שהשלפוחית מתמלאת מהשתן, הדפנות שלה מעצבבות. העצבוב הזה, שקורה בדפנות, מועבר כמסר למח – "אני מתמלאת!" והמח מעביר חזרה "קיבלתי". השלפוחית ממשיכה וממשיכה במשלוח תשדורת עצבית "אני מתמלאת עוד" – והמח – "קיבלתי" וחוזר חלילה.
כדי לקבל קנה מידה, אנחנו בעולם ה"גמולים", שכבר יש לנו הניסיון ולמדנו מתי להתפנות, סטטיסטית אנחנו הולכים להתפנות כשהשלפוחית שלנו מלאה בסביבות ה 30% פלוס מינוס (כמובן שכל אדם והפן הפיזיולוגי שלו).
עכשיו, אני דווקא רוצה שתנסו להיזכר בפעם אחת שבה לא יצא לכם להתרוקן. הייתם בישיבה ארוכה או בפארק פתוח ללא יכולת ללכת הצידה או אפילו נסיעה ארוכה. והרגשתם איך האי נעימות בבטן גוברת וגוברת, לכדי לחץ מאסיבי וכל מה שאתם חושבים עליו זה רק הרגע שתוכלו כבר להתפנות. ואתם מגיעים הביתה ונכנסים במהרה בדלת. יכול להיות שאולי אומרים לכם "היי, מה נשמע?" ואתם בכלל לא בקשב ודוהרים, בהתעלמות מוחלטת מכל מה שקורה בבית, לכיוון השירותים. ואז אתם רואים את האסלה… כאן מתחיל משחק- האם תצליחו להוריד בגדים ולהתרוקן או לא תספיקו?
הלחץ פתאום נהיה אקוטי ואולי אפילו מתחיל ריקוד קטן וקפיצות לנסות להשאיר את הפיפי בפנים עד שתצליחו להתיישב. ובואו נודה באמת- יש מקרים שאפילו בורח קצת…. זה לא אומר שיש בעיה פתולוגית! להירגע! זה אומר שהשלפוחית הגיעה לרף המקסימלי בסביבות ה 52%, שבו היא כבר שולחת למוח שהיא חייבת להתרוקן! (אצל חלקנו תתרוקן ב42%, 48% – תלוי פיזיולוגיה).
אז מה קרה כאן בעצם? המוח מקבל את הפקודה והיות והוא דואג לנו מבחינה קיומית והישרדותית ולא מעוניין להגיע למצב שהשלפוחית תתפוצץ, הוא לוקח את השליטה בידיים שלו ושולח פקודה להתרוקן!!! אז לא להיבהל, זה לא אומר שיש בעיה פיזיולוגית. עדיין יש שליטה פשוט היא נוירולוגית והיא לטובתנו!
אבל אני רוצה דווקא להתמקד בתחושה הזו. אתם זוכרים את התחושה הזו שהשלפוחית מלאה ב 52%? היא ממש לא נעימה, נכון?
ככה תינוקות עושים פיפי! מרגע הלידה. התחושות הן אותן תחושות. הפיזיולוגיה היא אותה פיזיולוגיה. כמו שאתם רואים שהם עייפים ואתם לא מבינים מה הבעיה שלהם פשוט לעצום עיניים?? גם כאן, הם מרגישים אי נוחות משמעותית לגבי צורך שצריך לקבל מענה אבל לא יודעים שזה מה שעליהם לעשות ולכן, זה אין להם ברירה אלא להגיע לנוכחות של 52% מהשתן בשלפוחית ולפיכך לשליטה הנוירולוגית! בכל פעם שעושים פיפי!
רק לקראת גיל 7 חודשים, בערך יש התפתחות במערכת המאפשרת לרוקן ולסחוט את השלפוחית במלואה ולאט לאט להתחיל להתאפק. אבל כל עוד יש להם חיתול שמאפשר להם להתפנות בכל רגע נתון והתחושה היא גם יבשה וחמימה להפליא והם גם לא רואים את התוצר… לא באמת יהיה לימוד ומודעות פיזיולוגית מתי צריך להתרוקן באופן יזום.
מה אני מנסה לומר פה בעצם? עכשיו כשאתם פתאום משנים את העולם שלהם ומורידים להם את החיתול, תזכרו שלא מדובר בתהליך גמילה (הם לא מכורים, זה מה שהם הכירו עד עכשיו!). מדובר בתהליך למידה!
לא משנה מה תעשו, הגוף הוא שלהם והם יחליטו מתי, איך, כמה ולמה. אני בטוחה שאף אחד לא רוצה להגיע למצב שהילד מסרב להתפנות או לעשות בכוונה בתחתונים או להתאפק כל הזמן וגם מהצד של הקיצון השני- להיות הילד המרצה, שבכל פעם דורש חיזוק חיצוני רק בגלל שעשה פיפי בשירותים. אתם לא מחזקים אותו על זה שהוא נושם, נכון??
אז חשוב לי שתכירו בתהליך הזה כתהליך למידה פיזיולוגי ורגשי! הם חייבים להכיר וללמוד מה האחוז בשלפוחית בו הם צריכים ללכת לשירותים. הם צריכים ללמוד לחשב מה זמן ההתאפקות שלהם. הם צריכים להיות קשובים לגוף שלהם ולדעת לא לשבת שעות בשירותים וגם לדעת להתרוקן בנועם ורוגע כי רק אז המערך ההורמונאלי בגוף, מאפשר פתיחה של הסוגרים. הם צריכים להרגיש שהכל בא מתוך מוטיבציה פנימית ולא חיצונית. להעלות את הביטחון העצמי שלהם והדימוי העצמי!
זה שלהם! לא שלכם…. אז בפעם הבאה כשתרצו להזכיר להם כל הזמן שהם צריכים לעשות פיפי או תרצו ללכת לטיול לשירותים ושהוא רק "ינסה", תזכרו- האם אתם יודעים מה מצב השלפוחית אצלו בגוף? מה אנחנו מלמדים אותו בעצם? אצל מי השליטה? האם כשהתחיל ללמוד ללכת גם תזכרנו אותו שזה הזמן להפסיק לזחול ולנסות שוב לעמוד?
** חשוב לי לציין שאפשרי ואף מומלץ לבנות ולפתח את המודעות הפיזיולוגית שלהם לגבי תחשות הפיפי בגוף, כבר מגיל לידה!!! גם עם חיתול אפשר ללמד תינוק ניו בורן לרוקן את השלפוחית באופן יזום ללא צורך פאסיבי להמתין לשליטה של המוח לרוקן בעבורו את השלפוחית בהגעתה ל 52%. וזה אפשרי על ידי תהליך למידה מבוסס תקשורת בשפת התינוקות….. אבל זה כבר נושא מדהים לפוסט אחר 😜😜

הצורך לפיפי Read More »

קצת טיפים על שינה אצל ניובורן

קצת טיפים על שינה אצל ניובורן

היות ועדיין מדובר בטרימסטר הרביעי להריון

1. לרוב, "בעיות" שינה אצל ניו בורן נגרמות עקב בעיה כלשהי בתזונה, כלומר, אם מדובר בהנקה מלאה (אני מאוד בעד, הנקתי עד גיל שנתיים את שלושת ילדיי) אז שווה לבדוק האם ההנקה יעילה, לא רק מבחינת העלייה במשקל אלא מבחינת טכניקת היניקה של הבייבי ואופן ההתחברות שלו, יועצת הנקה תעזור המון

2. עיטוף
וודאי שמתם לב שהם לפעמים "קופצים" מתוך שינה, נהוג לחשוב שהם נבהלים, אך למעשה מדובר ב"רפלקס מורו", זהו רפלקס קדמוני שמטרתו להגן על התינוק במקרה שהוא נופל מידיה של האמא ולעזור לו לאחוז בה (כי פעם היינו מטפסים על עצים).
עיטוף בחיתול טטרא דק יעזור מאוד ויאפשר לבייבי לישון טוב יותר בתחושה שהוא מחובק ומוגן

3. מנשא למי שמתחבר.ת זה פתרון מעולה לתקופה הזו, גם הידיים שלך חופשיות וגם הבייבי הכי רגוע כשהוא קרוב. יש המון מנשאים בשוק, כדאי מאוד לברר ולקנות מנשא איכותי מבחינת המנח הפיזיולוגי

4. חשוב לוודא הבייבי נכנס לשינה עמוקה לפני שמניחים אותו בעריסה, כניסה לשינה עמוקה מתאפשרת כ 5-20 דקות לאחר ההרדמות

5. אל תקבלו את המצב כפי שהוא.
אין סיבה לסבול, אין סיבה להחסיר מעצמכם.ן שעות שינה חשובות כל כך, זה ישפיע על התפקוד שלכם.ן לאחר מכן, זה ישפיע על רמת הסבלנות שתהיה לכם.ן, אל תוותרו על עצמכם.ן
ויותר מכך, זה קריטי (!) להתפתחות של הבייבי, מאוד מאוד קריטי!
מבחינה התפתחותית, מתרחשים תהליכים בשינה עמוקה שאינם מתרחשים בזמנים אחרים, כמו הפרשה של הורמוני גדילה וכדומה. אז אם אתם מרגישים שבאמת הוא בקושי ישן בהחלט אפשר לעזור לו (ולא אני ממש ממש ממש לא מדברת על אילוף חס וחלילה רק מידע על נושא זה שיעזור לך לתת לו את התנאים האידיאליים לשינה טובה שמתאימה לגילו)

6. הכי חשוב- יש תינוקות שישנים לילה שלם מגיל צעיר אבל זה ממש לא אומר שזה מה "שצריך" לקרות אצל כל התינוקות.
תינוק מתפתח המון בשנתיים הראשונות ויש המון מערכות ותבניות עצביות שמתבשלות ומתפתחות בכל מיני היבטים. היכולת לישון לילה שלם קשורה למאזן הורמונלי ותבניות עצביות נוירולוגיות והיבט מנגנון רעב ושובע. רוב התינוקות כבר יכולים לישון לילה שלם עד גיל שנה ( בהינתן התנאים המתאימים לכך).

העובדה שתינוק יודע להירדם לבד ממש לא מבטיחה שהוא ישן לילה שלם!
כמה שנים אתם יודעים בעצמכם להירדם לבד? תמיד ישנתם רצוף??? ברור שלא. כי השינה לא עובדת ככה. כך גם אצל התינוק, המוח שלו לא אומר לעצמו "טוב, הוא נרדם בהנקה או על הידיים אז נעיר אותו מלא"…
יותר מזה, הנקה וחלב אם רק תומכים בשינה כל עוד היניקה תקינה והמענה הוא בהתאם לצורך.

אתם מוזמנים לצפות בהדרכות מצולמות, ללא עלות, בדיוק על נושא זה! עם המון שבירת מיתוסים ונפילת אסימונים 😍

למה תינוקות מתעוררים בלילה? הסבר על השינה https://www.facebook.com/lomdimhorut/videos/731961990942592/
 
שיטות שונות להרדמה עצמאית https://www.facebook.com/michal…/videos/10217847293116565/

קצת טיפים על שינה אצל ניובורן Read More »

הירשמו לניוזלטר וקבלו חיבוק חמים באמצעות הטבה מיוחדת שתעניק לכם

אחוז הנחה ברכישה הראשונה

* בהרשמה הינך מאשר/ת דיוור מהחברה ויכול/ה להסיר את עצמי בכל רגע.