fbpx

*** משלוח חינם לכל חלקי הארץ ***

תפריט

על הנקה ושינה

על הנקה ושינה

 

תינוק יונק מקבל את המזון הבסיסי והטבעי שהטבע מציע לו. לכן חלב אם זה האוכל הכי טוב שתוכלי להעניק לו. חלב אם עוזר לפתח את גוף התינוק, מחזק את המערכת החיסונית מהווה אמצעי הגנה מפני רעב ומחלות ויוצר חיבור מדהים בין התינוק לאם.

יחד עם כל היתרונות הללו, אמהות רבות חוששות להניק או מפסיקות להניק בגלל התעוררויות רבות בלילות ולילות חסרי שינה אבל זה לא בהכרח נכון – לפנייך 7 דברים שכדאי לדעת על הנקה ושינה אשר ימחישו לך שאימא אשר בוחרת להניק לאו דווקא צריכה לוותר על שינה בלילה.
 
  1. הנקה מכניסה לשינה איכותית מיטבית ומלאת בטחון ואהבה: כשהתינוק יונק, כל מערכות החושים שלו מופעלות: המגע עם העור של האם, שמיעת הדופק המוכר לו מהבטן והקולות, הריח שלה מקנה לו תחושת בטחון, ועכשיו הוא רואה אותה…. השילוב הזה מפעיל אצלו שחרור של הורמוני אהבה ורגיעה, ומאפשרים לו להרגיש בטוח ולהתרכז בהתפתחות שלו, שבאה לידי ביטוי באכילה ושינה טובה או בחקר וגילוי. ברגע שהתינוק נכנס לשינה, ההורמונים האלה עוזרים לו להיכנס לשינה בצורה קלה יותר והופכים את השינה לאיכותית, עמוקה וארוכה. ככל שנאפשר לתינוק יותר בטחון ותחושת אהבה ודאגה, זה יקל עליו את ההתמודדות עם החיים מחוץ לרחם, וזה יאפשר לו ללמוד ולהפנים את השינויים הגדולים שעוברים עליו.
  2. האכלה והתנייה לשינה: חשוב לדעת, כניסה לשינה בין אם זה מהנקה או מבקבוק, מפעילה מערכות טובות שמסייעות לשינה מיטבית. יש תינוקות שיתרגלו להירדם כך ולכן יבקשו לקבל אוכל/הנקה לפני השינה, בכל פעם שירגישו עייפים. זה יהיה השלב הראשון במחזור השינה שבו בעצם התינוק מתכנס לתוך השינה – השלב הזה נקרא – אקטיבציה. תינוק שסיגל לעצמו אקטיבציה לשינה, לא בהכרח יבקש לישון באותה הדרך בכל פעם. חשוב מאוד להקפיד להאכיל מגיל לידה בסימני רעב. ככל שהתינוק יגדל, הוא לא יזדקק לארוחה צמוד לזמן שינה, אלא סמוך אליה. בחודשים הראשונים לאחר הלידה (מה שנקרא הפאזה העוברית), חשוב לנסות ולהרדים אותו בכל פעם בדרך אחרת, זה מחזק את מעגלי הלמידה שלו וגם את החיבור במוח שמקשר בין הרגשת העייפות בגוף לזה שהגיע הזמן ללכת לישון.
  3. סנני את קולות הרקע – עשי מה שמרגיש לך נכון בפנים: "שלא יירדם על הציצי!", "שלא יתרגל לידיים!"
    למה?, ממה הפחד? אפשר תמיד להרחיב את הלמידה של התינוק, אי אפשר באמת "לקלקל"! אם מרגיש לך בפנים שמה שאת עושה, זה מה שנכון לכם – אז זה מה שעושים! אגב, אם את לא מתחברת להנקה זה בדיוק על אותו משקל – את לא צריכה להניק "כי צריך להניק" או כי אינך "אמא טובה" אם אינך מניקה. זכרי שאת האמא הטובה ביותר עבור תינוקך! זה נכון אבולוציונית, זה נכון הורמונאלית ואת כל כולך מוכוונת לטיפול בתינוק שלך.
    אם בכל זאת יש לך חשש שתיווצר התניה בין הנקה לשינה, ניתן לנסות ולהרדים את התינוק בכל מיני דרכים במהלך היום: בידיים, בהנקה, במנשא, בעגלה, במיטה וכו'. עם היציאה מהפאזה העוברית (בסביבות גיל 4-3 חודשים) מומלץ להתמקד בשיטה אחת, יחד עם זאת, גם כאן לא "נקלקל" שום דבר אם מידי פעם הוא יירדם באופן אחר. הרגישי את התינוק שלך וראי שזה לא מפריע לו או מבלבל
  4. הקשר בין רעב ושובע לבין שינה: כלל חשוב – שינה טובה אפשרית כאשר התינוק שבע! נסי רגע לחשוב שנכנסת למיטה במטרה לישון ואת מרגישה רעבה – האם תצליחי להירדם? רוב הסיכויים שלא, אותו דבר גם התינוק!כשהתינוק רעב הגוף שלו משאיר אותו ער וזה הישרדותי לגמרי. כשיש כמה צרכים הישרדותיים במקביל (גם שינה היא צורך הישרדותי) יש "מלחמה" ביניהם והגוף צריך לקבל מענה לכל אחד מהם – כך שמה "שחזק" יותר יקבל מענה ראשון
  5. תינוק ישן בעריסה: כשהצרכים של התינוק נענים, מערכת העצבים שלו הופכת לרגועה, ויש איזון הורמונאלי. תחושת רעב מכניסה לסטרס ומייצרת אדרנלין בגוף. אמנם הורמון האדרנלין הוא חשוב, אבל בהקשר לשינה הוא מהווה גורם מאוד מעכב, ולכן חשוב לשים לב שהתינוק לא רעב לפני שמרדימים אותו
  6. התפתחות מנגנון השינה הטבעי: מנגנוני השינה שלנו כבני אדם, מתפתחים בעיקר בשנה הראשונה לחיינו ובהמשך החיים. מה קורה בחודשים הראשונים לחיי התינוק? לקראת גיל חודשיים, השעון הביולוגי של התינוק מבשיל באופן הדרגתי, כך שבזמן הזה הוא בדר"כ כבר יידע להבחין בין יום ולילה. אם לפני כן הוא ישן ברצף ללא הבחנה של ממש אם זה יום או לילה, כעת צפוי שהרצף העיקרי יהיה בלילה וכמובן שיתכנו רצפים גם ביום.
    מה שאומר, שאם לא נתערב ונאפשר לתינוק להתפתח כפי שהטבע התכוון – נסייע להבשלה המדוברת. אפשר לעזור לכך באמצעות יישום של "אתגר השמש" – לחשוף את התינוק מרגע שנולד לקרני השמש הראשונות ביום ולזמני השקיעה בערב. מחקרים מראים שחשיפה לקרני השמש בזמני זריחה ובזמני שקיעה, עוזרים להבשלה של המערכת ולבשלות של כל מערך השינה וסנכרון השעון הביולוגי של התינוק. ככל שהתינוק גדל, כך גם מנגנון הרעב והשובע מבשיל יותר ויותר, והתינוק מגדיל את רצף השינה שלו ובמקביל מצמצם את הבקשות לארוחות בלילה (עד גיל שנה תינוק עשוי להתעורר גם פעם אחת בלילה ע"מ לאכול ארוחה לה הוא זקוק).
    חשוב גם לדעת ולזכור שתינוק לא קם רק עבור אוכל – הוא מתעורר עבור מגוון צרכים והכל נמצא בשפת הגוף שלו! גם להתרוקנות, גם לאקטיבציה, גם לחיבוק…. מה שמוביל לנקודה הבאה
  7. אם התינוק מתעורר בלילה אז הוא בטוח רעב – לא נכון!תינוק יכול להתעורר ממגוון סיבות חוץ מרעב: התפנות מצרכים, חוסר נוחות בחיתול, חם לו, קר לו, הוא זקוק למגע, הוא חלם חלום, נפל לו המוצץ, הוא צריך עזרה בכניסה חוזרת לשינה (מה שקראנו לו "שלב האקטיבציה") ועוד…
    איך תדעי למה התינוק שלך מתעורר? שפת הגוף שלו אומרת לך הכל! אפשר לדעת באמצעותה מה הצורך של התינוק באותו הרגע. לדוגמא, סימני רעב יכולים להיות: התעסקויות בחלל הפה, הנפות רגליים, ריור, הקשתת גב. סימנים לפיפי יכולים להיות אי נוחות באזור האגן, בעיטות ברגליים, הוצאת לשון ישרה וכך הלאה לכל צורך…כמובן שלכל תינוק יש את קשת הסימנים שלו בהתאם לצרכים שלו. תוכלי לגלות את הסימנים הייחודיים של התינוק שלך באמצעות כלי שנקרא תצפית. המטרה של הכלי הזה, היא לעקוב אחרי הסימנים שהתינוק עושה ודרכם לקשר מה הוא מביע באמצעותם (רעב, צרכים וכו'). הסימנים מופיעים בגוף של התינוק בצורה עקבית לפני כל צורך. נסי בפעם הבאה שהתינוק שלך מתעורר, לעצור ולהתבונן מה העיר אותו. לפי זה תתני מענה. אני יודעת שזה לא פשוט שלא לפעול על הטייס האוטומטי, בייחוד בשעות הקטנות של הלילה. אבל אני מבטיחה לך שזו השקעה בטווח המיידי שתיתן פרות לטווח הרחוק!
 

הנקה- היא לא רק הזנה!

תינוק שיונק, מקבל בזמן ההנקה חום, אהבה, מגע וקירבה. ההנקה מסייעת בהתכנסות לשינה והורדת אדרנלין.
כשאת מניקה, אין לך שליטה על מה שהוא אכל. ההנקה היא לפי דרישה ולא לפי מרווחי זמן מדויקים. המסר הוא שהנקה לפי דרישה גורמת לך לסמוך על התינוק שלך ועל עצמך.
תינוק מבקש לינוק ע"מ להירגע, לקבל בטחון, להירדם בנעימות. הוא עשוי לבקש לינוק גם כאשר כואבת לו הבטן או לקראת התרוקנות – זה מסייע להתרוקנות עצמה שכן זו חוליה בשרשרת מערכת העיכול ויש ממש קשר שרירי!
 
הוא יכול לבקש לינוק גם כשכואב לו כתוצאה מחולי או שיניים. ידוע שבחלב האם יש התאמה וייצור של נוגדנים ושל חומר משכך כאבים!
 
הנקה עבור התינוק היא לא רק הזנה כי אם עולם ומלואו! עם קצת סבלנות ומתן מענה נכון לתינוק לפי מה שהגוף שלו צריך (בהקשר לשפת הגוף), נוכל לאפשר למערכת הטבעית שלו להיות שלמה. בהקשר של השינה, את תראי שהתינוק מצמצם את מספר היקיצות בכוחות עצמו בלילה וישן טוב יותר ותגלי שהנקה ושינה איכותית אכן משתלבים נהדר יחד.
 
הענקה נעימה ולילה טוב ומבורך 💝
 

על הנקה ושינה Read More »

כבדו את תגובת ילדכם!

כבדו את תגובת ילדכם!

זה לא חשוב רק לבנות, זה חשוב גם לבנים וזו דרך נהדרת להתחיל ללמד הסכמה בגוף.
למה?
ובכן, בתרחיש ההכרחה בחיבוק או נשיקה, זה יכול לשלוח מסר ממש מבלבל למוח הפעוטות שמתפתח, שנראה ככה:
"המממ, אמא אומרת שאני לא נותנת לאף אחד לגעת בי אם זה גורם לי להרגיש לא נעים. כרגע, אני לא מעוניינת במגע עם סבא, אבל אני מבינה שאני כן אמורה להתעלם ממה שאני רוצה כדי שאמא וסבא שמחו"

מבלבל, נכון????

אז מטרה לטווח ארוך:
למדו את הבנות שלכם ואת הבנים שלכם להקשיב לגוף שלהם ולהעצים אותם להיות אמיצים מספיק כדי לא לתת לאף אחד לגעת בהם אם זה לרגע גורם להם להרגיש לא בנוח.
גם אם זה רק משחק והבן שלך משתולל עם אבא והוא מבקש די. חשוב לכבד ולהפסיק. הם צריכים ללמוד להקשיב גם, מנגד, לכל איתות של האחר כשהוא לא מרגיש בנוח עם מגע.

היו עקביים, תמיד תקשיבו לפעוט שלכם ועכשיו יותר מתמיד. הרי לא יכול להיות שהילד לא אוהב את סבא או לאפשר חיבוק לסבא, הרי היינו מבודדים בבית בסופו של דבר.
כשאתם עוברים בחזרה לראות את קרובי המשפחה, תנו לילדכם את הביטחון את בחירת ההורות שלכם ומה עושים כשמישהו דוחף לחיבוק.
תדעו, למרות כל הדיפה מחיבוק שאתם עשויים לקבל, אתם עושים את הדבר הנכון ונותנים לילד שלכם להחליט איזו רמה של מגע גופני הוא בסדר ואיזה לא, כבר מההתחלה!

 
ובנימה אישית, היות והילדים הם שיקוף שלכם, מזמינה אתכם להתבונן איזה מגע אתם מאפשרים לעצמכם ברגעים שאתם לא רוצים בו? בין אם זה הילד שמושך אתכם בחולצה ואתם מתעלמים או בקשה של הילדה לשבת עליכם כשאינכם בנוחות כרגע לאפשר זאת אבל עדיין עושים זאת. הילדים שלכם מרגישים אתכם ושפת הגוף שלכם ויודעים מתי זה לא נעים לכם, גם אם לא תגידו. ברגע שלא תשקפו זאת ותתעלמו מהתחושות האותנטיות שלכם באותו רגע, אתם גם מלמדים במסר עקיף, שיש מגע שלעיתים יכול להיות לא מתאים לסיטואציה אבל עדיין אני צריך לתת אותו. תראו כמה אחריות הורית יש לכם
 
זה בסדר לומר "לא" למגע גם לילד שלכם, אם זה לא מתאים לכם!

כבדו את תגובת ילדכם! Read More »

הכלי הכי חשוב שיהיה לכם בתהליך פרידה מחיתולים

גמילה מחיתולים

**הכלי הכי חשוב שיהיה לכם בתהליך פרידה מחיתולים ובכלל בגידול הילדים, הוא פשוט מתנה!!!
 
מחברת הצלחות**
אחד הכלים הכי חזקים שיש לנו בפוקוסינג חיובי שמצליח להעלות ערך מסוגלות, ביטחון עצמי, תובנה הורית חיובית ומייצר זמן איכות, הוא הכלי של מחברת ההצלחות וזה פשוט מתנה לחיים גם להורה וגם על הילד!   
 
**אז מה הדגשים? ** 
1. לבחור מחברת שורה רגילה לכל ילד ולקשט עם כותרת "מחברת ההצלחות של X" כדאי ורצוי לשתף את הילד בהכנת המחברת. 
 
2. מתחילים, בכל יום, בסוף יום,  לכתוב במחברת שהיא רק של הילד ויחד איתו 5 דברים בהם הצליח היום. (יכול להתאים כבר החל מגיל שנה גם אם הם לא יודעים קרוא וכתוב) וכותבים בכל יום על דף אחד (למחרת יש להתחיל דף חדש) והילד גם יכול לקשט או להדביק 
 
3. בהתחלה אתם מעלים את הנקודות ובהמשך הוא.  בהתחלה הוא לא ידע לענות כל כך על השאלה או מחוסר הבנה או מחוסר בטחון בעצמו וזה מה שאנחנו רוצים לשנות 
 
4. הניסוח של כל הוכחה חייבת להיות על פן חיובי ולא שלילי. תמיד נרשום מה כן הצליח ולא מה לא הצליח. המוח לא מבין את המילה "לא" אלא רק את התמונה שהשתילו לו בהמשך למילה "לא" ואין אנו רוצים ליצור מוקד במקום הלא נכון
 
5. הניסוח צריך להיות רשום במוטיבציה פנימי. כתיווך ענייני למה הוא היה אחראי, והקשיב לגוף וידע לעצור או לחלוק או לסמוך על עצמו וכדומה. כל מוטיבציה חיצונית כמו אלוף, גאון, נסיך לא אפקטיבית ומייצרת מוקד שגוי של ריצוי וזה דווקא מוריד בטחון עצמי. לדוגמא: במקום לרשום "אכל יפה" לנסח "ישב לאכול כל זמן הארוחה, השתמש בסכו"ם וידע להקשיב לגוף שלו מתי הוא שבע ולהמשיך לכבד אחרים שממשיכים לאכול" 
 
6. כל ניסיון להצלחה יחוזק ויירשם במחברת גם כן. המסר שצריך לעבור שגם הניסיון וההשתדלות להצליח גם או לא באמת הייתה התוצאה הסופית, עדיין ראוי לציון לשבח 
 
7. יש לרשום כל יום למשך לפחות 10 ימים כדי להתחיל לראות שינוי. אבל בפועל, מתמכרים לזה!! 
 
8. אפשר ואף רצוי להשתמש בכלי הזה במחברת אישית עם עצמכם, ההורים, כל אחד עם עצמו כדי לשנות לעצמכם את התפיסה שיש לעצמכם בתהליך. מה נקודות האור שמגיע לכם על היום הזה. במה הצלחתם בתפקיד ההורי.  
 
בנוסף לכל הדברים המהממים והמעצימים שהמחברת מעניקה לילד, היא גם ממש מייצרת זמן איכות בריא ובעיקר בעיקר והכי חשוב, בגלל שזו מטלה לא פשוטה בכלל וקצת מציקה בליישם אותה במיוחד ברוטינת הערב,  מה שיקרה לכם, ההורים, זה שאתם תתחילו לחפש כבר במהלך היום 5 נקודות כדי שיהיה לכם מה לרשום בערב. זה ממש שהמוח ינסה לחפש הוכחות וגם הילד יתחיל לחפש הוכחות בכל זמן היום וכל הדבר הזה  מייצר פוקוס חיובי ושם יהיה שינוי משמעותי   
 
כלי נוסף בהקשר למחברת שמסונכרנים ביחד זה כלי התפקידים- בהמשך למחברת ממליצה לתת לילד תפקידים בבית שרק שלו כדי לייצר הזדמנויות להצלחה: להשקות עציצים, לקפל זוגות גרביים, לערוך שולחן, להכניס בגדים למכונה, לרחוץ סכו"ם לעזור עם האח הקטן וכדומה. 
 
אתם ממש יכולים להיות יצירתיים כאן וגם זה מייצר סנכרון אוקסיטוציני של זמן איכות והגדלת בטחון עצמי ועידוד מוטיבציה לשיתוף פעולה
 
אז מה מחברת ההצלחות עשתה בבית שלכם?
 
בהצלחה,
מיכל

הכלי הכי חשוב שיהיה לכם בתהליך פרידה מחיתולים Read More »

מה עושים כשהגמילה מחיתולים בגן לא מתקדמת?

מה עושים כשהגמילה מחיתולים בגן לא מתקדמת?

חשוב שתזכרו שתהליך הגמילה, כשמו כן הוא- תהליך. הוא עשוי לקחת מעט זמן והוא מורכב ממספר שלבים עקרוניים שהילד חייב לעבור. למעשה, רוב הילדים לא נגמלים בשבוע אחד.

בתהליך גמילה יש 2 מטרות חשובות שהילד ילמד:
1. לזהות מה התחושה המוקדמת בגוף להתרוקנות
2. עשיית הצרכים בשירותים

הבעיה הכי נפוצה שהורים עושים בתהליך גמילה, היא לשים דגש רק על המטרה השנייה ולא הראשונה, שהיא יותר משמעותית וקריטית לתהליך זה.

ועל כן, אחד מהשלבים המהותיים בתהליך הגמילה הוא תהליך החזרת המודעות. שלב המודעות הוא שלב בו ילדכם מבין ויודע לזהות מה התחושות המקדימות להתרוקנות ומודיע על הצורך להתפנות לפני עשיית הצרכים. השלב הזה מגיע כמובן לאחר הורדת החיתול לפרקי זמן קצובים במהלך היום. מהותו של שלב זה הוא בתודעה פיזיולוגית לצורך להתפנות ובתוצאה שבאה אחריה. זהו השלב שעשוי לקחת הכי הרבה זמן בתהליך הגמילה ואני ממליצה בהחלט שרובו של שלב זה ייעשה בבית, במקום המבטחים של ילדכם.

השלב הבא, הוא ניסיון להמשיך בתהליך גם בגן או במשפחתון אליו הולך הילד. אז אחרי הקדשת החופשה לגמילה והתחושה שלכם שהילד התקדם מאד בתהליך אתם חוזרים לגן וכאן גם מתחילות הצרות. הגננת לא מתלהבת מהפעוט עם התחתונים החדשים ומבקשת שתשלחו גם חיתול.

אתם דורשים תמיכה ואילו הגננת קצת פחות תומכת. היא מצידה צודקת- מחצית מהילדים הגיעו לגן אחרי תחילת הגמילה והיא תבלה חלק גדול מהזמן אחרי ילדים מפספסים ובהחלפות. ואז פתאום אתם מקבלים ילד עם חיתול והגמילה נעצרה.

התסריט הזה, המוכר להורים רבים, לא חייב להיות כזה. חשוב לגייס ולהכין את הילד וגם את הגננת לתמיכה ולדאוג לתהליך רציף ותומך בין הגן לבית.

בפוסט זה, ריכזתי עבורכם את הפתרונות עבור רב הקשיים שעשויים לעלות בתהליך הגמילה מחיתולים בגן:

  1. הילד לא מוכן לשבת על האסלה ולכן הוא לא בשל

יש ילדים שהאסלה מפחידה אותם, הגודל והמים וכמובן גם הרגליים שלא נוגעות ברצפה. חלקנו אפילו זוכרים את עצמינו בתור ילדים קצת חוששים ממנה, אז על אחת כמה וכמה ילד שרק לומד להכיר אותה. אם ילדכם מודיע לכם שהוא צריך פיפי או קקי אבל לא מוכן להתיישב על האסלה, זה מעיד קודם כל על כך שילדכם במודעות לגופו ובהחלט שולט בו. זה לא אומר שהוא לא גמול, אלא בדיוק להיפך! אם צוות הגן מאפשר זאת, הביאו עמכם את הסיר של ילדכם לגן. הסיר המוכר מהבית יקנה לו תחושת בטחון ויאפשר לו להתפנות בקלות. אם השימוש בסירים אינו מקובל בגן של ילדכם, וודאו כי בגן שלו מותקנות אסלות קטנות לילדים ונסו להביא עמכם את מקטין האסלה של ילדכם ושרפרף נוח לטיפוס. הקפידו על מקטין אסלה רך ונעים ושרפרף עם גומי בתחתית לשמירה מפני תזוזות ותחושת הביטחון של ילדכם

 

 

 

 

  1. ילד לא מוכן להישאר לבד לעשות ולכן כדאי להחזיר לו את החיתול

יש ילדים שבהתחלה מבקשים ליווי לשירותים במיוחד כשהם בהתחלתו של התהליך ונמצאים במקום חדש. זה נכון שיש מספר מצומצם של נשות צוות על הרבה ילדים אבל במידה והילד מבקש את הנוכחות של אחת מנשות הצוות עימו בשירותים, כדאי לאפשר את זה לצורך תחושת הביטחון שלו בתהליך. ייתכן שלאחר מספר ימים ניתן יהיה להתרחק מעט או לחזור כעבור כחצי דקה אולם בהחלט, הנוכחות בהתחלה עשויה להיות מאוד חשובה לתהליך

 

  1. הילד לא מבקש מיוזמתו אלא עושה רק כשלוקחים אותו

במצב כזה כדאי מאוד לוודא את יישום התהליך בבית. האם בבית הוא מבקש? חלק מהחזרת המודעות בתהליך הגמילה, וזהו שלב מאוד הכרחי בו, הוא לדעת לבקש לפני. הבקשה לפני מעידה על כך שילדכם מודע לתחושה הפיזיולוגית של הצורך להתפנות ומקשר בינה לבין התוצאה. זה שלב אשר מושג באמצעות הורדת החיתול לפרקי זמן קצובים בבית והסבר וליווי של התהליך ע"י אחד ההורים לפחות. כאשר ילדכם יתחיל לבקש בבית, אחרי זמן מה מסוים הוא יתחיל לבקש גם בגן אבל ללא ספק, כדאי לבסס שלב זה קודם בבית וזאת משום שלקיחות יזומות בבית ו/או בגן עשויות להוריד מילדכם את תחושת האחריות לתהליך. אם בכל זאת, בבית ילדכם מבקש ובגן לא, ערכו רישום בבית כל כמה זמן פחות או יותר, ילדכם צריך להתפנות ובקשו מהגננת להזכיר לילדכם תוך העברת האחריות והשליטה לתהליך

 

  1. הילד מתאפק שעות רבות עד שאחד ההורים מגיע

חלק בלתי נפרד מתהליך הגמילה הינו שליטה על הסוגרים. שליטה על הסוגרים הינה דו כיוונית. חיזוק של הטונוס = איפוק והרפיה מודעת. באם ילדכם חווה שעות ארוכות של התאפקות לפיפי חשוב שתדעו כי מדובר בשלב מוכר אצל חלק מהילדים ולכן עדיף לא להעניק לתופעה תשומת לב גדולה. שרירי רצפת האגן שלהם חזקים דיו. (יש לשים לב אם התופעה מצביעה על חרדת אסלה בגן ובמקרה כזה יש להתייעץ עימי או גורם מוסמך אחר)

 

  1. הילד לא מפסיק לפספס בגן

זו שאלה מאוד מורכבת. האם מדובר בתחילתו של תהליך הגמילה? אם כן, הילד בתהליך של החזרת המודעות לגופו. כאמור, מומלץ ואף כדאי שתהליך זה ייעשה ברובו בבית. חלק מתהליך החזרת המודעות הוא ציון נקודתי בפני הילד ברגע שהוא עושה פיפי כי כעת הוא עושה פיפי. העניין דורש תשומת לב מסוימת שלא בהכרח אפשרית במסגרת הגן אבל כן תתאפשר בבית, איתכם. אם בבית ילדכם אינו מפספס ורק בגן כן, כדאי לבחון לעומק את תהליך הגמילה בבית ואת הסיטואציה בגן. האם ילדכם רגיל שאתם לוקחים אותו באופן יזום כל מספר דקות ואילו בגן זה פחות מתאפשר? אולי ילדכם לא מרגיש בנוח דיו לבקש מאחת מנשות הצוות בגן ולפיכך כדאי לעשות את "מפגש הפסגה" בין הילד לגן. בינתיים, כדאי להמתין עם הורדת החיתול בגן עד להעלאת הביטחון של הילד בבית ומול אחרים ולהגיע למצב שהוא מודיע לפני הצורך להתרוקנות

 

  1. זה לא הזמן עכשיו, אנחנו גומלות את כל הילדים ביחד בקיץ

אין זמן נכון או זמן לא נכון לגמילה של הילד שלכם. התחלתם גמילה. גם אם הגן לא ערוך לכך, הציפייה היא שהוא יתמוך ויעזור. נכון שכדאי כי רב תהליך החזרת המודעות ייעשה בבית אבל אם התחלתם לא תשהו את התהליך שלושה חודשים, רק כי הגן לא מוכן?! זה מסר חשוב. אם הילד כבר החל בתהליך של החזרת המודעות והוא מגלה עניין ומתקדם בתהליך, השהיית התהליך רק תפגע בו ולכן התעקשו על תמיכה ועזרה. חשוב לגייס את הגננת ולהעביר מסר חיובי שאתם סומכים עליה ורוצים אותה לצידכם בתהליך.

המפתח להצלחת תהליך הגמילה בגן הוא בתיאום הציפיות עם הגננת מראש. היו ברורים וכנים עם עצמכם ואיתה לכל אורך הדרך.

מה עושים כשהגמילה מחיתולים בגן לא מתקדמת? Read More »

אתגר השמש העולה

אתגר השמש העולה

עוד בכי, עוד התעוררות, שוב בכי, ושוב להתעורר..

די!
רק שיירדם כבר, אני לא יכולה לשאת את זה יותר..

ערים בלילה, ישנים ביום. איך אפשר לתפקד עם שעון ביולוגי הפוך?!

העייפות המצטברת נותנת אותותיה.. השקיות מתחת לעיניים, חוסר הריכוז, זה כמו לחיות בג'ט לג ניצחי!

אם זה נשמע לך מוכר – יש כלי מדהים שיכול ממש להפוך לך את החיים! (והפעם לצד הנכון של השעון…)

 

אבל לפני זה, כמה עובדות חשובות שכדאי להכיר:

שבועות הראשונים אחרי הלידה, ההורמונים האחראים על השינה והערות עדיין לא בשלים ואין סנכרון פנימי בין יום ולילה. בשלבים מאוחרים יותר, כשהמערכת ההורמונלית הזו מבשילה, גם אם הצלחנו להגיע כבר להרגלי שינה טובים – יגיעו החגים והחופשות שכנראה ימלאו אותנו באדרנלין ובחוויות כיפיות, אבל יבלבלו לנו מחדש את הימים והלילות ויפרו את האיזון…
שוב נמצא את עצמנו קמים עייפים, ההרדמות יהיו ארוכות יותר והשינה תהיה קצרה ושטחית יותר.

בנוסף, עייפות יתר ממש לא עוזרת לישון יותר טוב!

להיפך!!

היא מקשה על תהליך ההירדמות ופוגמת באיכות השינה.

אם כך, המשימה שלנו היא לסנכרן את השעון הביולוגי של התינוק (ושלך) עם הזמנים של כדור הארץ והשמש. להשתלב עם המחזוריות הטבעית של יום ולילה, לעזור לגוף להבדיל בין אור וחושך, בין זריחה ושקיעה. לישון טוב בלילה ולהיות ערניים ביום. ממש כמו פעם, לפני שהמציאו את החשמל ואת התאורה המלאכותית. עכשיו בואו נראה איך יוצאים מהלופ הזה, בדרך הכי הכי טבעית שיש.

מחקרים מראים שחשיפה לקרני השמש בשעות הזריחה והשקיעה עוזרת מאד להבשלה של המערכת ההורמונלית האחראית על השינה והערות ולאיפוס השעון הביולוגי.
החשיפה של עור הגוף והעיניים לקרני השמש הראשונות מעלה את רמת הסרטונין ומורידה את רמת המלטונין בגוף וע"י כך גורמת לנו להרגיש יותר ערניים, פחות עייפים.
קרני השמש הראשונות בשעת הזריחה תורמות גם לספיגה של ויטמין D ולחיזוק המערכת החיסונית, עוזרות להבשלה של המוח ולהתפתחות הפיזית של התינוק.

עבורך אמא / אבא, יש לשמש עוד מתנה – מעבר לכך שתרגישו עירניים יותר ביום ושאתם תישנו טוב יותר בלילה, החשיפה לקרני השמש בזריחה תסייע גם לשיקום עור הפנים והשיער שלכם.

אז מה אתם יכולים לעשות על מנת ליהנות מכל הטוב הזה?
"אתגר השמש העולההוא אחד הכלים האפקטיביים ביותר לאפס את השעון הביולוגי, לישון בלילה ולהיות ערניים ביום.

וככה זה עובד:

יש לבדוק באיזה שעה בדיוק הזריחה מחר ולכוון לעצמכם שעון מעורר. יכול להיות שיהיה קצת קשה בהתחלה (לא סתם קוראים לזה אתגר), בעיקר כשאין לכם שינה רציפה בלילה, אבל אל דאגה, הרי בדיוק בשביל זה התכנסנו והתוצאה ממש ממש שווה את המאמץ!

בבוקר יש לקום עם הזריחה, לצאת עם התינוק למרפסת או לחצר ובמשך כ-15 דקות אתם עושים ממש 'מקלחת שמש' בוקר טובה, בריאה ואיכותית! יש לחזור על כך במשך 5 ימים ברציפות, עד שתראו שיפור בשינה של התינוק שלך – הוא יהיה קצת יותר ערני במהלך היום והשינה שלו תהיה עמוקה ורציפה יותר במהלך הלילה.


אגב, גם הורים לפעוטות וילדים שמתעוררים הרבה בלילה ו/או יש להם חלונות ערות קבועים במהלך הלילה, חשיפה של 15 דקות לקרני השמש בזריחה למשך שבוע ממש ישפרו משמעותית!!

אז.. קבענו למחר בזריחה? היי, זה גם בריא, גם מדעי ובאמת עובד וגם בחינם 


בהצלחה
מיכל


אתגר השמש העולה Read More »

הגעת הפעוט למיטת ההורים

הילד בגילאי שנה עד שלוש ולא רוצה ללכת לישון?

 מתעורר ורוצה להגיע אליכם למיטה? אתם מנסים הכל וכלום לא עוזר?

אני רוצה קצת להסביר את השלב ההתפתחותי שקורה בגיל הזה ואני בטוחה שזה ישפוך קצת אור על למה זה קורה ואחר כך מה אפשר לעשות…

גיל שנתיים טומן בחובו המון אתגרים אבל עם זאת זה נפלא כי זה מראה שהילד גדל וזה מרגש. הרבה הורים חווים בשלב הזה ילד שדוחף לעצמאות, הוא חווה בטחון ביכולת התנועה שלו אבל אז גם חווה את העולם כמקום מאוד מורכב, ככזה שלא תמיד יכול להיות בשליטתו. במצב הזה הפעוט חווה תחושה של ירידה בערך העצמי וירידה במצב הרוח! בשלב הזה הילד שלך מגלה שלא הכל בשליטה שלו! זה גילוי קשה מאוד… (מה שמביא להרבה התקפי זעם המוכרים בגילאים האלו).

מצד שני ההכרה בנפרדות מבליטה עבור הפעוט קשיים בהתמודדות עם העולם הגדול, ולכן הוא מנסה להתקרב מחדש אל ההורה.
הפעוט חווה חרדת פרידה- הפעוט מרגיש שההתרחקות שלו מההורה עשויה להוביל לנטישה מצדם, שזו היכולת לקביעות אובייקט (היכולת הקוגנטיבית להבין שמשהו או מישהו ממשיכים להתקיים גם כשאנו לא רואים אותם) ומכך, היכולת לקביעות אובייקט היא תנאי הכרחי להיווצרותה של חרדת הפרידה.
התינוק מבין שכשכפי שהוא יכול לעזוב את אימו, כך גם היא יכולה לעזוב אותו!
אז נראה המון התנהגויות של צורך "כמו תינוק", כאילו הוא תלותי בה שוב כדי לזכות בתשומת הלב של אימו.
עוד נראה תנודות במצבי הרוח של הפעוט , קושי בקבלת החלטות, אמביוולנטיות ביחס לאימו – קונפליקט בין עצמאות לתלות, מאוד רוצה בקרבתה אבל גם מאוד רוצה עצמאות והפחד מהעולם וחרדה יוצרים משבר מאוד חזק – התקפי זעם מסוג אחר! זה יראה כמעין התקף זעם שבו לא ברור אם הפעוט רוצה את האם לידו או לא, כי הוא בעצמו לא יודע, מצד אחד כן ומצד שני לא!

השלב בזה מוכר גם ברצון הנגדי וגם בקירבה מחדש וחשוב שאנחנו ההורים נכיר בצורך הזה וניתן לו מענה כדי לחזק את הבסיס הבטוח להמשך התפתחות הזהות של הילד.

אחרי שהבנו את זה, בהחלט ניתן לראות בתקופה הזו רצון לישון עם ההורים מתוך קרבה מחדש.

אז מה עושים עם זה???

זה תלוי מה כל משפחה מרגישה!!!!

יש שיאפשרו הגעה למיטה מתוך ההבנה שזה מה שהילד צריך וזה גם זמני. ובינינו, הזמן הזה יעבור מאוד מהר ואולי גם נתגעגע לתקופה הזו אז אולי כדאי ליהנות כל עוד היא נמשכת…

במידה וההורים מרגישים שאין הם מעוניינים בהגעה למיטה שלהם בלילה, יש קודם כל לתת לפעוט את הצורך הרגשי שלו במקומות אחרים וכלים להתמודדות בשלב הזה ורק אז לשים גבולות בלילה שכל אחד ישן במיטתו. במידה ואתם מעוניינים שהפעוט ישן רק במיטה שלו, אני ממליצה לדאוג טקס שינה קבוע ולהכין אותו כל לילה. בהכנה אנחנו מתווכים שבלילה כולם ישנים במיטה שלהם. חשוב לדאוג שהנוסח יהיה מה *כן* עושים בלילה ולא מה *לא* עושים….

בנוסף, ממליצה לתת לילד חפץ או צעצוע כלשהו שישמש כחפץ טעינה. זה ממש כמו חפץ מעבר ובחפץ הזה אנחנו כל לילה "טוענים" את החפץ בחיבוקים ונשיקות של ההורים, כך שבלילה במידה והפעוט מרגיש שצריך את קירבת ההורים, יש לו את החפץ והוא יכול לספוג ממנו את הקרבה ובבוקר מטעינים מחדש. במקביל, מומלץ להעניק זמן לבד עם הילד (פעם אמא ופעם אבא) כדי ליצור סנכרון אוקסיטוצין ומענה רגשי כתדלוק. מדובר בדגש על איכות ולא על כמות. גם 10 דקות ביום יכולות להיות משמעותיות וכאן חשוב ממש להיות בנוכחות מלאה עם הילד, כשהוא פנוי לתקשורת כרגע וממש להיות איתו ולהעצים את הזמן הזה. זה יכול להיות בזמן מקלחת או לרדת ללובי לשחק בקלפים או לטייל מסביב לבניין או סתם לשחק במיטה….

במקביל, אחרי שדאגנו לתת מענה רגשי וביססנו אותו יש לאכוף את ההגעה למיטה ולהסביר שבלילה ישנים במיטה ובבוקר ניפגש שוב ויהיה כיף. יש להחזיר למיטה ברוגע ולהכיל את הקושי. הלילות הראשונים יהיו קשים לכולכם וחשוב לתת מענה לבכי ולהכיל את הקושי שלו גם אם אינכם שוברים את הגבול שהצבתם. אם החלטתם ממקום מושכל, תזכרו שההחלטה היתה כשהייתם ערים ושפויים יותר, היות ובלילה התשישות יכולה להביא למשבר אז לזכור לא לזגזג כי זה רק יבלבל אותו עוד יותר.

בגדול, אין כאן נכון או לא נכון ומקווה שאתם מבינים לפחות ממה זה מונע וזה שלב לגיטימי וטבעי וכל משפחה יכולה לבחור מה הצרכים שלה. הפעוט זקוק גם להורים שפויים ורגועים, לא פחות. אתם תחליטו מה הדבר הכי נכון עבורכם, פשוט לזכור לתת את המענה לצורך הזה במקומות אחרים במידה ואינכם מעוניינים בהגעתו בלילה.

המון בהצלחה 

מיכל

***אני מדברת למעלה על יחידת אם וילד, אך כמובן שמדובר גם על האב באותו האופן***

הגעת הפעוט למיטת ההורים Read More »

למה תינוקות מתעוררים בלילה

התינוק לא חייב ללמוד להירדם עצמאית כדי לישון טוב?

לא!!!!!! אין קשר בין הדברים

כמה שנים אתם כבר יודעים להירדם עצמאית? למעלה מעשרים שנה? ובכל הזמן הזה תמיד ישנתם טוב? ברור שלא כי האחד לא בהכרח מוביל לשני!
אז למה הורים כל כך עסוקים בללמד את התינוק להירדם עצמאית כדי להשיג עוד קצת שעות רצופות של שינה בלילה מבלי שידעו את הבסיס להכל? ואילו תנאים חייבים להתקיים כדי להשיג שינה טובה ורציפה גם מבלי לדעת להירדם עצמאית????

מה זה מחזור שינה? מהם השלבים בתוך מחזור שינה אחד? ואיך בכלל כל זה יהפוך את כל מה שאתם יודעים על שינת תינוקות

השינה מורכבת ממחזורים, כשבתוך מחזור השינה עצמו יש מספר שלבים.

השלב הראשון- שלב האקטיבציה

שלב שאתם מכירים כך– אנחנו נכנסים למיטה, מניחים את הראש, עוצמים עיניים ו..הולכים לישון באופן אקטיבי. אקטיבציה היא תהליך נרכש! אנחנו יכולים בהמשך חיינו גם ללמוד להירדם אחרת, למשל רק מול הטלוויזיה, או מול הפלאפון… מכירים את זה? זה מתחבר אצלנו לאקטיבציה, וזו המשמעות של "איך אני הולך לישון?". המיוחד באקטיבציה היא שבכל הזדמנות בה מופיעה עייפות, אפשר ללמוד לישון בצורה אחרת. זה חיווט של הנוירונים במוח בין תחושת העייפות שאני מרגיש לבין זה מה שאני עושה כדי ללכת לישון. זה השלב שהכי קל להתעורר ממנו ואם מתעוררים מהשלב הזה זה אומר שנכנס הרבה אדרנלין. תינוק שסיים מחזור שינה והתעורר יצטרך בדיוק את אותה האקטיבציה כדי לחזור לישון. בגלל זה, אם מלמדים תינוק להירדם באופן עצמאי הוא יוכל להרדים את עצמו מחדש ללא תלות בכם. כלומר, האקטיבציה היא לא הסיבה להתעוררות! אלא רק מה שהתינוק יצטרך כדי לחזור לישון!

השלב השני- שלב הכנה לשינה עמוקה

זהו השלב בו הגוף נערך מבחינה הורמונלית ועצבית לכניסה לשינה. בשלב הזה, מתקיימים שני סוגים של גלי מוח. מצד אחד גלים המאפשרים שינה במצבי רוגע ומצד שני גלים המאפשרים שינה במצבים סימפתטיים ובמצבי קיצון יגיעו לשנת שאט דאון. שני סוגי גלי המח הללו כמעט תמיד יהיו נוכחים בו זמנית רק במינונים משתנים לכל אחד מהם תפקיד שונה. לראשון, תפקיד בהתכנסות לשינה בעוד שלשני, תפקיד בחסימת גירויים חיצוניים. לשם המחשה, ניתן באופן פשטני לדמות את הכניסה לשינה לציר: בקצה אחד השינה מאוד רגועה ופרא סימפתטית ואין גירויים חיצוניים בכלל ובקצה השני שינה ממצב מאוד סימפתטי עם המון גירויים וקשיים להתכנס לשינה. בפועל, כל שינה היא איפשהו על הרצף ומה שיכריע את המינונים מכל סוג גלים שכזה הוא עד כמה התינוק או הסביבה היו סימפתטיים באותה השינה. אפשר לדמות את השלב הזה לסלקטור. הסלקטור בודק בשלב הזה מאזן של הורמוני עירות מול שינה ואם יש אדרנלין בגוף. במידה ומזהה שיש אדרנלין- לא תתאפשר כניסה לשינה עמוקה!!

השלב השלישי- שלב שינה עמוקה

שלב בו הגוף רפוי, כמעט ללא תנועה, קשה מאוד להתעורר מהשינה בשלב זה. גלי המח איטיים מאוד, ירידה בהורמוני הערות יש פעילות פרא סימפתטית מוגברת שחרור של הורמוני גדילה, התפתחות, וכן הלאה

השלב הרביעי- שנת חלום- נקרא גם  REM- rapid eye movement

שלב המאופיין בפעילות סימפתטית מוגברת. הרבה מהתהליכים קוגניטיביים מתקיימים בשנת החלום. קל להתעורר בשנה הפעילה הזו. זו שינה שנשלטת על ידי המערכת הסימפתטית לכן במידה והמערכת הסימפתטית מופעלת יהיה יותר REM

ועכשיו החלק הכי חשוב!

בשינת לילה מתוך מערכת פרא סימפתטית (בתוך סימנים מתאימים ואווירה נכונה) נישן כך ששלב האקטיבציה ושנת החלום הם ממש מינוריים ויש יותר הכנה לשינה עמוקה ושינה עמוקה למשך 2/3 ראשונים של הלילה. בשליש האחרון של הלילה, זה מתהפך והגוף מתחיל לעבור להתעוררות המערכות ואז נראה מחזור שינה שמושתת יותר באקטיבציה ובשנת החלום. זו השינה אותה אתם רוצים לייצר לתינוק שלכם! בתחילת הלילה- לישון שינה איכותית ורציפה ולקראת סוף הלילה נראה יקיצות. מזכירה שעד גיל שנה, שינה רציפה נחשבת 5 שעות.

אם השינה היא מתוך המערכת הסימפתטית אז נראה יותר יקיצות בשעות הראשונות כי האקטיבציה ושנת החלום מקבלות יותר נוכחות ויש פחות שינה עמוקה.

מה שהופך את האקטיבציה וREM  למשמעותיים הן הרמות השונות של ההורמונים שעדיין לא מספיק מאוזנות למצב שינה בשביל כניסה לשינה עמוקה. אם נדמה את הגוף שלנו לדלי, המעבר לשלב הREM  יהיה כאשר הדלי יהיה מלא בהורמוני ערות. מהסיבה הזו, במצב של כניסה לשינה ממצב סימפטטי יש לנו מראש רמות גבוהות של הורמוני עירות לכן, יותר שנת חלום ויותר אקטיבציה. הדלי מתמלא מהר יותר כי מראש הגיע מלא באופן יחסי.

אם אנחנו בעצם ישנים ונכנסים מהתנאים המותאמים לשינה, בשני שליש הראשון של הלילה תופיע בעיקר שינה עמוקה והשליש האחרון של הלילה יהיה שנת חלום. זה לא שזה יהיה רק שני אלה, פשוט זה רצפי הופעת השלבים השונים שיהיה שונה ממחזור רגיל ושני שלבים אלה יהיו המרכזיים בזמנים שצוינו.

אחד הדברים הראשונים שמפריעים לנו לישון שינה טובה זה עייפות יתר, סימנים מאוחרים אווירה לא מתאימה – שבעצם נוכח בהם הורמון מסוים – מה שמו? אדרנלין! נכון! ההרדמה תהיה מאוד ארוכה, יהיה מאוד קשה להרדים את התינוק והוא יתעורר הרבה במהלך הלילה. אנחנו נראה את זה גם ברעב מוגבר ופיפי. כשיש פיפי קשה מאוד להירדם. זה בלתי אפשרי! תזכרו בהריון, אחרי לידה. אז כך גם אצל התינוקות והפעוטות! זה מאוד מקשה עליהם להירדם! וגם מקשה להיכנס מחדש לשינה עמוקה.

אז אני רוצה לחזור ולסכם:

  • אם התינוק שלכם מתעורר אחרי 20 דק מההרדמה, במה נחשוד? בפיפי, עייפות יתר, בכניסה מתוך מערכת סימפתטית
  • אם מתעוררים הרבה בלילה כל מחזור שינה במה נחשוד? כניסה סימפתטית לשינה ונוכחות של אדרנלין ורעב. כדי לזהות מה מפריע לישון, אני ממליצה פשוט לתצפת בזמן שינה (כל עוד אתם עוד ערים) ולראות על הגוף מה הפריע לפי האזורים בגוף (עייפות באזור הראש, רעב באזור הבטן והפה ופיפי באזור האגן והגפיים)
  • אם נכנסים לשינה ממערכת סימפתטית, שזה יכול לנבוע מאירועים שונים למשל אם יש משהו בגן שלא מסתדר ומהווה גורם לחץ לילד, או אם בכלל יש משהו סימפתטי בחיים שלו כמו מעבר דירה, צמיחת שיניים, מחלה, אז השינה תראה בצורה של מחזורים קבועים ורגילים לפי הסדר הרגיל של השלבים עם שינת חלום ואקטיבציות משמעותיות ואז אנחנו נראה התעוררויות מרובות במהלך כל הלילה- בסוף כל סיום מחזור שינה ואף ייתכן שיפתחו חלונות ערות, עקב נוכחות גבוהה של הורמוני ערות.

אז הצלחתי לשבור מיתוס ענקי?

בברכת שינה טובה 

Read More »

איך מתחילים גמילה מחיתולים

חשוב שתזכרו שתהליך הגמילה, כשמו כן הוא- תהליך. הוא עשוי לקחת מעט זמן והוא מורכב ממספר שלבים עקרוניים שהילד חייב לעבור. למעשה, רוב הילדים לא נגמלים בשבוע אחד.

מתחילים משלב ההכנה-

שלב מאוד חשוב בתהליך, "מבשיל" את הילד מבחינת עניין, דוגמאות אישיות וחיבור לוגי ומנטלי לתהליך. ילדים לומדים הכל ע"י תקשורת ודוגמאות אישיות לכן במשך תקופה של שבועיים – שלושה משלבים את הפעולות הבאות בסנכרון משתנה:

  1. כל יום אומרים: "גם את/ה תעשה פיפי קקי כמו אמא/אבא/אחים/ילדים בגן בסיר/שירותים". כשאחד ההורים צריך להתרוקן ממליצה לדבר על עצמם "לוחצת לי הבטן וזה פיפי. אני הולכת לשבת בשירותים" ואז כשמסיימים- "עשיתי פיפי ועכשיו הרבה יותר נעים לי בבטן ואני יכול לחזור לפעילות אותה הפסקתי". שימו לב לניסוח שמחבר בין התחושה לפמשעות וגם סגירת מעגל שהיא קריטית ללמידה שאין מה להפסיד אם הולכים להתרוקן
  2. לוקחים אותו לחנות לקנות תחתונים בצבעים ובציורים שהוא אוהב. אפשר להדגיש "כמו אמא/אבא/אחים/חברים בגן"
  3. לקנות בובה שעושה פיפי בסיר ולהמחיש "כשהבובה מרגישה שפיפי קקי מתקרב בבטן, היא הולכת לעשות בסיר או בשירותים"
  4. לחשוף לסרטונים של ילדים שעושים. כדאי לחפש ביוטיוב toilet trained children/kids + להראות ספרים "סיר הסירים" ולברור ספרים "אמיתיים" ללא פרסים או עונשים או ספרים שממש ממחישים ילדים אמיתיים שעושים ולהקריא
  5. מדיניות דלת פתוחה – להורים שנוח להם, כדאי להכניס את הילד איתכם. לדבר איתם מה עוזר לכם להתרוקן. לומר ביי ביי ולרוקן את האסלה. ככל שתהיו רגועים סביב זה הם ירצו לחקות אתכם.
  6. כשבוחרים סיר חשוב לבחור את הסיר הפשוט ביותר ללא צלילים ואורות או משחקים. מומלץ להניח את הסיר על משטח מונע החלקה או להקפיד שתהיה לסיר תחתית גומי. כדאי "למדוד" את הסיר יחד עם הילד ולוודא שהטוסיק יורד פנימה לתוך הסיר, הברכיים יהיו גבוהות מהאגן וכפות הרגליים נוגעות בקרקע במעיין מנח כריעה. המנח הזה מאפשר התרוקנות אידאלית. מי שלא מעוניין בסיר, אני ממליצה יותר על אסלה כפולה שהיא יציבה בשילוב שרפרף יציב. (הישבנון לא תמיד מתאים ויציב ויכול לגרור פחד מנפילות)

חשוב שהשלב יימשך עד שבועיים – שלושה כי הילד מצפה "לעשות כמו אמא/אבא" שלב שנמשך הרבה זמן עשוי להוציא מההקשר. יש לעבור לשלב הבא כאשר הילד ממש מתחיל להתעניין, לדבר ,לרצות או לבקש.

השלב השני- ביסוס מודעות-

אחד מהשלבים המהותיים בתהליך הלמידה בפרידה מחיתולים. המודעות הוא שלב בו ילדכם מבין ויודע לזהות מה התחושות המקדימות להתרוקנות ומודיע על הצורך להתפנות לפני עשיית הצרכים. השלב הזה מגיע כמובן לאחר הורדת החיתול לפרקי זמן קצובים במהלך היום.

  1. כדאי להתחיל בהורדת חיתול לכארבעים דקות ולספר לילד שהוא עם תחתונים ושאם ירגיש פיפי או קקי מתקרב שיקרא לאמא או אבא ותלכו יחד לשירותים. במהלך הזמן נמצאים עם הילד, בזמן איכות – לא – לתלות כביסה, לעשות כלים. פשוט להיות עם הילד!
  2. חשוב מאוד לא לשאול את הילד כל רגע האם יש לו פיפי או האם הוא רוצה לשירותים אלא לאפשר לזמן הזה להיות זמן למידה והתנסות נטול ציפייה ולחץ. כל יום יש להעלות את הזמן ללא חיתול בהדרגה
  3. מהותו של שלב זה הוא בתודעה פיזיולוגית לצורך להתפנות ובתוצאה שבאה אחריה. זהו השלב שעשוי לקחת הכי הרבה זמן בתהליך הגמילה ואני ממליצה בהחלט שרובו של שלב זה ייעשה בבית, במקום המבטחים של ילדכם
  4. פספוסים הם חלק מהעניין אז צפו להם. זו הזדמנות מעולה לחבר לילד בין התחושה המוקדמת לצורך ובין התוצאה. להסביר מה בדיוק קרה כאן הרגע תוך שמירה על אווירה רגועה וסביבת למידה בטוחה ותומכת
  5. חשוב להגיב ברוגע וענייניות גם להצלחות וגם לפספוסים ובמידת האפשר לחזור לפעילות שעשיתם קודם, לפני שהלך לשירותים, בכדי לנטרל את הצרכים כמוקד שליטה או לגרום לילד לחשוש שמא "יפספס" משהו בזמן שהוא הולך להתפנות. הימנעו מפרסים, צ'ופרים, שוחד, הסחת דעת כיוון שאלה מעכבים התפתחות של מוטיבציה פנימית אמיתית אלא הופכים את ההתפנות מצרכים למשא ומתן
  6. לגבי בנים, ממליצה קודם ללמד התרוקנות בישיבה דרך דוגמא אישית. ברגע שאתם מרגישים שהילד כבר מתחיל להבין את ההבדל בין התחושה לפיפי לבין  התחושה לקקי אפשר ללמד אותו התרוקנות בעמידה. הנחו אותו בעמידה להשעין את הידיים על מיכל ההדחה להתרוקנות מפוקסת ונוחה יותר

ייתכן שבתחילת הדרך יהיו ימים שבהם הילד לא ירצה לשתף פעולה או להוריד את החיתול וזה בסדר גמור. אם אתם רואים שהילד בשום פנים ואופן אינו משתף פעולה עם הגמילה, חושש, בוכה ומבטא קושי כמובן שיש לכבד את רצונו. זהו גופו ואלו הצרכים שלו והוא ורק הוא שולט עליהם. אפשר להמשיך עם דוגמא אישית חזקה והעברת מסר שאתם בטוחים ומאמינים בו שבסופו של דבר הוא יתפנה בשירותים כשירגיש מוכן.

שלב הורדת החיתול בגן-

את הגן יהיה נכון לשלב רק כאשר תראו שבמרבית הזמן הוא מבקש מיוזמתו להתפנות בשירותים. מאוד חשוב כבר בתהליך ההדרגתי של הורדת החיתול בבית להגיד לגננת ולבקש ממנה לשלב דוגמאות אישיות של הילד בגן. כלומר, שתראה לו ילדים אחרים, שתראה לו ספרים, סרטונים המון דוגמאות אישיות ולהגיד "גם אתה, עוד מעט תעשה פיפי/קקי כמו חברים שלך בגן".

  1. ביום ראשון, לעשות "מפגש פסגה"- להגיד לילד בנוכחות הגננת או הסייעת שהוא אוהב "מתוקי, אם אתה צריך פיפי/קקי תגיד לגננת הזו או לסייעת הזו" ולהגיד לה מולו "אם את שומעת שהוא מבקש או צריך תיקחי אותו בבקשה לעשות". זה יוצר מסגרת, יוצר בטחון ואמונה.
  2. חשוב להראות לילד את השירותים ואת הדרך לשירותים ממקומות שונים בגן
  3. לסנכרן עם צוות הגן תגובות בנוגע לפספוסים

השלב האחרון- הורדת החיתול בשינה-

חשוב לשלב את הלילה ברגע שיש מודעות גם במהלך היום ולא כמה חודשים אחרי. כי עשוי להיווצר תהליך למידה הפוך של  "כשאני ער אני עושה בסיר" "ובלילה אני עושה בחיתול". זה עלול לייצר בלבול בתחושות ובמודעות. הכנה טובה לפני השינה –  דמיון מודרך לדבר על זה בערב שלפני "אם אתה חולם/ אם מרגיש בגוף שפיפי בא…"

  1. אפשר להשתמש בחיתולי בריכה (לא פולאפ) או סדיניות או שעווניות
  2. לא להשכמות יזומות בלילה!!!! מסיר אחריות מהילד, מרגיל שלפוחית להתרוקן באותו הזמן, לא נוצר תהליך למידה אפקטיבי
  3. אם מפספס להגיד "עשית פיפי, בפעם הבאה שאתה מרגיש, תקום ותעשה או תקרא לי"
  4. אם מחליפים בלילה בגדים והפעוט לא נרגע – לתווך את מה שהיה לפני רגע ושמחליפים כעת בגדים. לתת בטחון
  5. למתן שתייה בלילה אבל לא למתן שתייה באופן כללי מכיוון שזה מרגיל את השלפוחית לעבוד עם כמויות שתן קטנות בלילה.

זיכרו, ילדים מטבעם לומדים המון מדוגמא אישית ורוצים להיות כמו ההורים שלהם, נצלו זאת!

בהצלחה!

Read More »

חרדת נטישה???? מה זה?

 

למה התינוק שלי חרד שאנטוש אותו?

האם ניתן למנוע?

תינוק שחווה את זה, זה אומר שהקשר לא בטוח מספיק?

רוב התינוקות מגלים סימני חרדת נטישה בין גיל שבעה חודשים לגיל עשרה חודשים. זהו אחד השלבים הטבעיים בחייו ובהתפתחות השכלית של התינוק. זהו שלב הכרחי להמשך ההתפתחות וכל תינוק עובר אותו במוקדם או במאוחר, אך עם זאת כל ילד יכול לחוות אותו באופן אחר, בין אם באופן מוחצן או מופנם….

במהלך תקופה זו, שעלולה להמשך מספר חודשים נוספים, את עלולה להבחין בכך שהוא בוכה או מקטר בכל פעם שאחד מכם מתרחק ממנו או יוצא מהבית. בגיל הזה הוא מבין שאם את מתרחקת או הולכת לחדר אחר – את עדיין קיימת. הוא בוודאי חושש שלא תחזרי אליו ומיד מאבד את בטחונו. לכן, אם תעבירי אותו לאדם אחר או תתרחקי ממנו – הוא יגיב ככל הנראה בקיטורים או בבכי. חלק מהתינוקות כל-כך חוששים עד שהם מגיבים מיד בבכי קורע לב. אז סביר להניח שאולי זה מה שקרה גם בימים האחרונים 

בעבור תינוקות, גם הירדמות ושינה הינם פרידה, ולכן, בתקופה הזאת הרגלי השינה שלו עלולים להשתבש בצורה מאוד משמעותית. הוא עלול לבקש שתשבי לידו עד שירדם או לבכות בכי קורע לב ברגע שאת יוצאת מהחדר. כל הירדמות עלולה להיות קשה ומתישה עבור כל המשפחה. בנוסף לכך, הוא עלול להתעורר בלילות בכדי לוודא שאת נמצאת לידו…… שינה ממש נתפסת כמו פרידה ולכן היא בעוצמות יותר קשות.

על-מנת להתמודד בצורה נכונה עם חרדת הנטישה ולמנוע ממנה להתקבע, יש לפעול במקביל בתגובות נכונות גם בשעות הערות והיום וגם בהשכבה ובמהלך הלילה.

במהלך היום, כאשר אתם יוצאים מהחדר שבו הוא נמצא ומשחק על מזרן הפעילות למשל, תחילה הודיעו לו על כך. גם אם נראה לכם שאינן מבין כרגע בדיוק מה אתם אומרים, לאט לאט הוא יתחיל לעשות את הקישור והדבר ירגיע אותו. פנו אליו ואימרו לו: "אני הולכת לרגע לשירותים. כבר חוזרת אליך". יש להמשיך ולדבר אליו מעבר לקיר, על-מנת שיבין עם הזמן כי ברגע שהוא שומע את הקול שלכם – זה אומר שאתם שם, שלא נעלמתם לעולמי עד. חובה אכן לחזור כפי שהבטחתם, ואחת לכמה ימים להגדיל את פרק הזמן שבו אתם מחוץ לחדר.

כדאי גם לשחק משחקי "קוקו" – פעם להסתיר אותו ופעם להסתיר אתכם, להציץ מעבר לקיר ועוד. זה יסייע לו ללמוד שאתם תמיד שם, גם כאשר הוא לא רואה אתכם. זה משחק מאד חשוב להתפתחות ולהבנה.

כאשר הוא מתחיל להתלונן או לקטר ברגע שאתם מפנים את הגב ומתרחקים (נניח למטבח להכין לו אוכל), אין לרוץ אליו מיד ולהרים אותו על הידיים. הדבר עלול להעביר את המסר השגוי שאכן יש ממה לחשוש ולהגביר את החרדה!!!!

חשוב לשדר ביטחון ורוגע, והדבר יחלחל גם אליו. אז תמצאי את התגובה הכי רגועה שלך. יש להגיב בצורה הדרגתית, לדבר אליו למשל מהמטבח: "אני מכינה לך ארוחת צהריים. איזו בטטה טעימה!". אם אינו נרגע, להתקרב אליו הדרגתית ולהמשיך לדבר, ורצוי לרדת לגובה שלו ולהרגיע אותו כך – ולא להרים על הידיים מיידית. אם עדיין אינו נרגע – כמובן שנרים על הידיים ונרגיע.

בשעת ההשכבה הדגש יהיה להקל עליו את הפרידה. יש להאריך את טקס השינה הקבוע: להיפרד מההורים, האחים, סבא וסבתא וכל החפצים שבבית, להיכנס לחדר, להגדיל את מספר החיבוקים, המגע וזמן האיכות של אחד על אחד לפני השינה, וניתן לשלב מוזיקת רקע נעימה שהוא אוהב שמשרה עליו רוגע (כמובן לכבות את המוזיקה בהשכבה עצמה).

חובה להקפיד בכל השכבה והתעוררות לילית שלא הייתה עד עתה, ללחוש ולדבר אליו מחוץ לחדר לפני שאתם נכנסים אליו להרגעה, על-מנת להעביר לו את המסר שאתם שם בשבילו גם אם הוא לא רואה אתכם אלא רק שומע אתכם.

לסיום, מומלץ לאמץ חפץ מעבר עבור השינה, גם בהרדמות מחוץ לבית. תינוקות רבים יאמצו חפץ מעבר בעצמם, ייקשרו אליו והוא יישאר עמם וינחם אותם ברגעים הקשים. ניתן גם ליזום ולסגל עבורו חפץ מעבר (מומלץ חיתול טטרא שגם אם ייעלם או יתבלה – תמיד יש לו תחליף…), במידה ואת עוד מניקה, אני ממליצה ממש להתיז חלב אם או לישון בהתחלה פיזית עם החיתול בלילה, על מנת שיספוג את הריח שלך. בשביל זה יש להצמיד את החפץ ברגעים טובים ונעימים, ולאחר שהוא ייקשר אליו – להשכיב אותו לישון ביחד איתו.

ברגע שתהיי במסר שהוא מסוגל ויכול ואת שם והכל בסדר אז את תשרי ביטחון…. אם עכשיו בגלל שאמרתי לך שזהו חרדת נטישה אז תגונני ותהיי בעצמך חרדה ותחשבי שהוא מסכן אז תעשי עבורו בדיוק הפוך…. זה שלב חשוב שכל הילדים עוברים וחשוב שיעברו אותו כמו שצריך ואנחנו צריכים לאפשר להם להתמודד עם קצת עצמאות ולהרפות קצת מהצד השני. שימי לב שזה שלב שתמיד מגיע יחד עם הזחילה שבו הם פיזית מתחילים להתרחק מאיתנו ולכן חשוב לאפשר

השלב הזה מגיע לסיום לקראת גיל שלוש שהילד כבר יכול לשאת פרידה מההורים ולייצר אצלו מודל פנימי של ההורים, המהווה עבורו בסיס בטוח. לא בכל התקופה המאוד ארוכה הזו אנחנו נחווה התנהגות קיצונית של חרדת נטישה. היא מאוד דינמית ולכן חשוב לזכור שהשנים הראשונות הן מאוד חשובות להתפתחות הילד ויש לתת לו מענה לסך כל צרכיו, לא להתעלם מהצרכים הרגשיים ולא לגונן יתר. הילד זקוק גם לעצמאות ותחושת בטחון עצמי ולכן יש גם לאפשר לו לחוות התרחקות ובמידה ויצטרך ללמד אותו שאתם שם!!

Read More »

סוגי מאכלים מומלצים לפני השינה

יש מאכלים אשר עשויים לסייע לתינוק להירדם ואף לשפר את איכות השינה שלו. בארוחת הערב (ובמהלך היום בכלל) נרצה לשלב מאכלים אשר מכילים סרטונין – כימיקל שמשוחרר במוח אשר מטרתו לווסת מצבי רוח, להפחית דכאון ולייצר תחושת שמחה, רגיעה ונינוחות.

להלן מספר דוגמאות:

את המזונות המוצעים ניתן לתת החל מגיל חצי שנה בשיטת Baby led weaning  

  1. דגנים מלאים – הדגנים מעודדים ייצור של אינסולין, אשר מסייע למערכת העצבים לקבל -טריפטופן – חומצת אמינו המשמשת כתרופת הרגעה למוח
  2. בננות – בננות עשירות באשלגן, מינרל שחיוני לצורך שנת לילה עמוקה. בננות מכילות גם טריפטופן ומגנזיום, מה שהופך את הפרי הזה לכדור הרגעה טבעי
  3. שעועית – ויטמין B על גווניו משמש ככלי עזר לטיפול בנדודי שינה ועוזר להקל על תחושת מתח וחרדה
  4. שיבולת שועל – שיבולת שועל היא מקור טבעי ומצויין של מלטונין – הורמון שעוזר לשלוט על מחזורי השינה
  5. חומוס (גרגרים)- חומוס הוא למעשה קטניית הקסם. החומוס מכיל כמויות גדולות של ויטמין B6, אשר ממלא תפקיד חשוב בסיוע ליצירת סרטונין במוח
  6. יוגורט (לא ממותק)- היוגורט מכיל סידן אשר נדרש על מנת לעבד את ההורמונים הדרושים לנו לשינה
  7. מיץ דובדבנים (לא ממותק) – הדובדבנים עשירים במלטונין. מחקר שנעשה מצא כי שתיית מיץ דובדבנים באופן קבוע או אכילת דובדבנים עשוייה לעזור להסדיר את מחזורי השינה ולקבל שינה טובה יותר
  8. ביצים – ביצים הן גם מקור טוב של טריפטופן ולכן אכילת ביצה לצד לחם מחיטה מלאה הוא שילוב של מזון שיגרום לשינה טובה ומתוקה
  9. מזונות עשירים בחומצה פולית – תרד, ברוקולי, מלון, תפוזים ואספרגוס\
  10. פירות שונים (בנוסף לאלו שציינתי)- קיווי, אננס, שזיפים, אשכוליות, מנגו, מלון, עגבניות ואבוקדו – מסייעים בייצור סרטונין במח
  11. בטטות – הבטטות הן בעלות יתרון כפול על מנת לשפר את איכות השינה. בנוסף להיותן פחמימה מורכבת, הן מכילות גם אשלגן – שמסייע בהרפיית שרירי הגוף. מקורות נוספים לאשלגן הם: תפוחי אדמה (אפויים עם הקליפה), שעועית לימה ופפאיה.

יש לקחת בחשבון שהשינה היא צורך פיזיולוגי של הגוף, כשהצורך משתנה בהתאם לגורמים הבאים:

  • גיל
  • משקל
  • מצב רפואי
  • בשלות רגשית ופיזיולוגית
  • מטען גנטי
  • מזג (אופי)
  • הרגלי שינה קיימים

שיהיה לכולנו בתיאבון ושינה טובה !

Read More »

הירשמו לניוזלטר וקבלו חיבוק חמים באמצעות הטבה מיוחדת שתעניק לכם

אחוז הנחה ברכישה הראשונה

* בהרשמה הינך מאשר/ת דיוור מהחברה ויכול/ה להסיר את עצמי בכל רגע.