מה הקשר בין מוטיבציה פנימית לפרידה מהחיתולים?
פרידה מחיתולים זאת ההזדמנות הראשונה שבה הילד לומד להתחשב בגוף שלו, בסביבה שלו ובעצם להתנהג בהתאם לכללי החברה.
בהזדמנות הזאת, הילד גם לומד שהוא השולט הבלעדי בתהליך הזה וכל נסיון לקחת ממנו את השליטה, עלול לכלול התנגדות ומאבק כח.
התהליך הזה הוא אחד מהתהליכים המשמעותיים שהילד שלך יעבור בשלב הזה של החיים שלו, אחד התהליכים המשמעותיים שאת תעברי איתו בהורות שלך, כי התהליך הזה ממש בונה חלקים באישיות שלו.
לכן,
חשוב שתהליך הפרידה מחיתולים, ייתן מענה לצרכים הפיזיולוגיים והרגשיים של הילד, ושיהיה מבוסס על מוטיבציה פנימית.
אז מה ההבדל בין מוטיבציה פנימית לבין מוטיבציה חיצונית?
האדם עושה דברים מתוך תחושת שליטה ובחירה פנימית אמיתית. זה ההבדל בין ללכת לעבודה וללכת לעבוד.
זה ההבדל בין לעשות דבר כי צריך, לבין לעשות דבר כי רוצים. מוטיבציה חיצונית היא עשיית הדברים כדי להשיג משהו בתמורה
בשני המקרים יש מוטיבציה כך שאנחנו חוזרים על אותה התנהגות אבל במוטיבציה החיצונית, אני אעשה את זה ממקום של ריצוי וממקום של קבלת אישור סביבתי חיצוני ואילו ממוטיבציה פנימית אני אעשה זאת כי זה משרת אותי בלבד וזה טוב לי
דוגמאות למוטיבציה חיצונית באות לידי ביטוי כשאומרים לילד-
"כל הכבוד", "אלוף", "תותח", "מהמם", "מדהים", "גאון", "איזה כיף"…….
הילד לומד ככה שזה מפעיל אתכם רגשית ואז יהיו שני מסלולים- או שהוא יהיה בדפוס המרצה ויעשה את ההתנהגות שאתם מצפים לה כי אז הוא יקבל מכם אישור. כלומר, אין כאן באמת ביטחון עצמי כי האישור לביטחון מתקבל מבחוץ. מכירים את זה? הרי רובנו גדולנו ככה כי זה מה שההורים שלנו הכירו ולבסוף זה גורם לנו להיות פרפקציוניסטיים כי אנחנו חייבים לקבל אישור מהסביבה, דפוסים של ביטול עצמי, חוויה כללית של "אני כישלון" ש"אני לא ראויה" וגם ש"כישלון הוא חולשה".
זאת ועוד- כמו שהילד מבין מה כן הוא אוטומטית מבין גם מה לא אז כשאתם אומרים לו כל הכבוד ושהוא גאון כשעשה בשירותים הוא ישר מבין את ההפך שאם עשה בתחתונים הוא לא גאון ולא תותח
ואין קשר בכלל בין המשתנים!!!
לעומת זאת,
מוטיבציה פנימית היא בעצם מוטיבציה לביצוע פעולה או עשייה – ממניעים “טהורים”. ומהם מניעים טהורים? אם אני עושה משהו בגלל שזה מעניין אותי ואני נהנית מעצם עשייתו, זה אומר שאני עושה אותו בגלל שאני רוצה את הדבר עצמו. זאת אומרת, אין לי שום אינטרס אחר בעשייה ולכן העשייה שלי נובעת ממניעים טהורים – עשייה נקייה מאינטרסים. מוטיבציה פנימית מיוצרת כאשר אנחנו מגיבים ומתקשרים בצורה עניינית עם הילד. כן, אפשר להתלהב ולשמוח אבל כל התיווך צריך להיות ממוקד ב-למה זה טוב לו? ולמה זה משרת אותו? לא לתת תכונה כללית או שבח שלא קשור למה שעשה. אלא, לתאר את ההתנהגות שבחר בה וגם מה הערך שעומד מאחוריה. למשל "עזרת לקקי להגיע לשירותים כי ידעת שזה המקום שלו, זה היה מאוד אחראי ועכשיו הרבה יותר נעים לך בבטן וגם יבש ונקי". גם החשיבות היא לשים דגש על התהליך, על הניסיון ולא על התוצאה!!! "הקשבת לגוף שלך וידעת שזה פיפי, כמה אתה כבר יודע ומכיר את הגוף שלך וממש עוד מעט גם תצליח לעשות בשירותים, אתה מסוגל"
מי שקרא את הפוסטים הקודמים כאן בבלוג, למד שלא מדובר באמת בתהליך גמילה אלא תהליך למידה כי הילד לא מכור. הוא לא מכיר שום דבר אחר וגם אם הוא כבר ביקש להוריד או הראה עניין זה לא אומר שהוא מוכן בבת אחת למציאות ללא חיתול. לכן זה תהליך למידה בפרידה מהחיתול, כשמו כן הוא- תהליך. הוא עשוי לקחת מעט זמן והוא מורכב ממספר שלבים עקרוניים שהילד חייב לעבור.
בתהליך יש 2 מטרות חשובות שהילד ילמד:
1. לזהות מה התחושה המוקדמת בגוף להתרוקנות
2. עשיית הצרכים בשירותים
בינינו, כולנו כאן ידועים שאנחנו כחברה שמים יותר דגש רק על המטרה השנייה- איפה עושים ולא המטרה הראשונה שהיא שהילד יתחיל להכיר את הגוף שלו ומה התחושות המוקדמות וגם מה התחושה שאחרי ההתרוקנות ואז כשהוא מקבל תגובות מתוך מוטיבציה חיצונית הוא עלול להתבלבל כי הוא רוצה להצליח. הוא רוצה לקבל עוד פעם תשואות כשאמא ואבא ממש התלהבו אבל הוא עוד לא מצליח להבין מה התחושה המוקדמת, אותו לחץ של לפני ההתרוקנות ומה קורה כשהוא לא מספיק? יש כעס ואכזבה. וגם אם האכזבה לא מצידכם, היא כן עלולה לעלות מצידו כי הוא מרגיש חוסר יכולת. אז יש ילדים שזה פחות נוגע בהם באמת, אבל כחצי מהילדים יגיעו ל"פתרון" ב=שבו הם נמנעים. אם זה לא מושלם אז אין לי בכלל מה לנסות.
נסו להיזכר בעצמכם- אם למדתם וחרשתם במשך ימים על מבחן ממש השתדלת ובסוף קיבלתם 70 וההורים שלכם נזפו בכם או לא העריכו. אז חלקכם יעשו אחד ועוד אחד בראש שלהם נכון? למה לי להשתדל? בפעם הבאה אני פשוט לא אלמד יהיה לי יותר זמן בכיף לא אתאמץ ואז אולי אגרד את החמישים. לא אכפת לי גם ככה התגובה החיצונית היא אותה תגובה.
אותו הדבר גם כאן
והבעיה הכי נפוצה היא כשאנחנו שמים דגש רק על איפה עושים. מכאן זה הפתח לחרדות, חוסר שיתוף פעולה, מאבקי כוחות והימנעות מלנסות בכלל.
אז איך הכלי של מוטיבציה פנימית באה לידי ביטוי?
- דוגמא אישית והרבה ממנה- כשאחד ההורים צריך להתרוקן ממליצה לדבר על עצמכם (אין צורך לוודא הקשבה, הוא מקשיב אל תדאגו) "לוחצת לי הבטן וזה פיפי. אני הולכת לשבת בשירותים" ואז כשמסיימים- "עשיתי פיפי ועכשיו הרבה יותר נעים לי בבטן ואני יכול לחזור לפעילות אותה הפסקתי". שימו לב לניסוח שמחבר בין התחושה למשמעות וגם סגירת מעגל שהיא קריטית ללמידה שאין מה להפסיד אם הולכים להתרוקן. כלומר, דרך דוגמא אישית שייחשף לעובדה שזו פעילות שבסוף נעימה וטובה
- מדיניות דלת פתוחה – להורים שנוח להם, כדאי להכניס את הילד איתכם. לדבר איתם מה עוזר לכם להתרוקן. לייצר שיח חיובי "איזה פיפי בריא, איזה קקי גדול וחמוד לומר ביי ביי ולרוקן את האסלה. ככל שתהיו רגועים סביב זה הם ירצו לחקות אתכם." אני יודעת שכשאני אומרת קקי חמוד אתם אולי מגלגלים עכשיו עיניים, אבל נסו לחשוב רגע מהמבט של הילד, מלידה הוא כל הזמן שמע את ההתייחסויות השונות והשליליות שלכם לקקי כמו "איף", "פוי", "איזה ריח", "וואו מה עשית?" אז פלא שהוא מנסה להימנע מהקקי????
חשוב מאוד לא לשאול את הילד כל רגע האם יש לו פיפי או האם הוא רוצה לשירותים אלא לאפשר לזמן הזה להיות זמן למידה והתנסות נטולת ציפייה ולחץ. פספוסים הם חלק מהעניין אז צפו להם. זו הזדמנות מעולה לחבר לילד בין התחושה המוקדמת לצורך ובין התוצאה. להסביר מה בדיוק קרה כאן הרגע תוך שמירה על אווירה רגועה וסביבת למידה בטוחה ותומכת. חשוב להגיב ברוגע וענייניות גם להצלחות וגם לפספוסים ובמידת האפשר לחזור לפעילות שעשיתם קודם, לפני שהלך לשירותים, בכדי לנטרל את הצרכים כמוקד שליטה או לגרום לילד לחשוש שמא "יפספס" משהו בזמן שהוא הולך להתפנות. הימנעו מפרסים, צ'ופרים, שוחד, הסחת דעת כיוון שאלה מעכבים התפתחות של מוטיבציה פנימית אמיתית אלא הופכים את ההתפנות מצרכים למשא ומתן
מתחברת ורוצה עוד תכנים וכלים? מזמינה אותך קודם להיכנס לקהילה בפייסבוק "לומדים הורות עם מיכל היקרי" בקישור הזה
https://www.facebook.com/
אחרי ההצטרפות לקבוצה, את מוזמנת לקבל המון מידע על נושא זה (חפשי תחת קטגוריית "פרידה מחיתולים") ואפשר כמובן גם לשתף ולקבל מענה מקצועי בקבוצה.
בנוסף, מזמינה אותך לקרוא פרטים על הקורס לפרידה מחיתולים, הכי מקיף, מקצועי שיש בארץ!!!
כולל תמיכה, ללא הגבלה, לעזרה ביישום ושיפור המצב הקיים
בנוסף, מוזמנת לקבל פרטים על הקורס הדיגיטלי הכי מקיף שקיים בנושא כולל תמיכה, ללא הגבלת זמן, עד להצלחה
https://lomdimhorut.ravpage.
המון ידע וכלים פרקטיים שיעזרו להחזיר לאיזון מחדש גם בהיבט הפיזי, בעיקר בהיבט הרגשי והעצמה וגם בהיבט ההתנהגותי
*הקורס כולל תמיכה ללא הגבלת זמן בקבוצה פרטית *
בהצלחה,
מיכל
